שלום,
בבקשה תקראו מצטערת אם זה ארוך מידי :<
הגעתי לחטיבה, והייתי די בודדה הסתובבתי עם חברה אחת , כי היינו אחת בשביל השנייה היינו לבד. -היו לנו חברות אבל הן לא היו איתנו כשהיו איתן אחרות-
ועליי ירדו .. דיי הרבה "בצחוק" קיבלתי התקף חרדה פעם אחת בבית ספר.
כמעט התעלפתי הרגשתי שאני משתגעת .. הרגשתי שקיבלתי פשוט פציעה נפשית
ועברו אולי שלוש שנים ואני מגיעה לדרך חדשה .
אבל זה לא אומר שזה נמחק מהזיכרון שלי וההרגשה הכואבת הזאת של דחויה ולא רצויה. ניסיתי להתחבר אל אחרים והם הרחיקו אותי.
אני זוכרת שפעם היינו בסרט לסוף שנה .. ופשוט מלא בנים רבו על מי ישב לידי והם עברו מקום כל שנייה ממני. ומכוערת אני לא. זה הדבר היחיד שאני יודעת על עצמי
אני נמצאת בסערת רגשות, קוראת את היומן שלי מכיתה ז' עם דמעות שהרגשתי בודדה. והייתי צריכה מישהו איתי .. הייתי אצל פסיכולוגית ואני מרגישה שאני עדיין מפחדת מהעתיד שלי .
עכשיו אני בדרך למקום חדש .. ואני חייבת לשנות את מי שאני עם אני רוצה להצליח שם, אני חייבת את זה לעצמי , חייבת להוכיח לאחרים שזילזלו בי שאני לא צריכה אותם ושאני יכולה להרגיש טוב באמת עם עצמי.
אני מרגישה שכאילו אני לא יודעת מה לעשות כבר , למה אני תמיד מרגישה נחותה ליד אחרות? אני תמיד רוצה לשנות את המראה שלי, לא רוצה לזהות את מי שהייתי לפני
ואני לא מוצאת פיתרון אחר. חייבת להצליח להיות מי שאני רוצה ולהיות חזקה יותר!
רוצה להיות זאת שיראו אותה ויצטערו על הכל .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025