מרגישה כל כך מבולבלת וחסרת כיוון שאני חייבת לפרוק..
כמו כל סיפור אהבה סטנדרטי הכרתי בחור- אדיב, מקסים, שמצחיק אותי ומבין אותי בקלות.. כשהכרנו היה חיבור מיידי לא באופן מיני או זוגי פשוט חברות שנבעה מהבנה הדדית ותחושת הנאה, פשוט חברות טובה שהתפתחה ליותר מזה ואני לא בטוחה שזה אהבה. הכרנו היינו הרבה יחד כי היה לנו טוב אני לא חיפשתי לשים כותרת על זה ואיכשהו הפכנו להיות זוג, לא דיברנו על זה לפני ופשוט יום בהיר אחד שאלו אם אנחנו ביחד ולא ידענו מה אנחנו ואף אחד לא אמר נכון או לא נכון ומאותו רגע זה הרגיש לי שזהו מישהו אמר שאנחנו בזוגיות ושם כותרת והחבר הבין שהוא רוצה לשים כותרת ואמרתי שאני ינסה הרי האדם מדהים, מבין ומקבל אותי אולי אני רק צריכה לתת לזה צאנס ומצאתי את הבן זוג שלי. כמה חודשים אחרי נפצעתי פציעה שהגבילה אותי לכיסא גלגלים לחודש ניתוח ושיקום ארוך, הוא היה מדהים- לא עזב את המיטה שלי באשפוז, ביקר אותי כמעט כל יום כשחזרתי הביתה, תמך בי ברגעים הקשים ( הייתי בדיכאון קשה בגלל שאיבדתי את העצמאות שלי ותוכניות שתכננתי במשך שנה שהבטלו בגלל הפציעה וגם בעיות בבית שלא קשורות) נתן את כולו והעריף עלי רק אהבה וחום. על הנייר זאת הזוגיות המושלמת הוא מדהים ואוהב והאהבה אמורה רק לפרוח... אבל לצערי אני מרגישה שאולי זה לא זה אולי זה רק חיבור נפשי ולא זוגי אני לא מצליחה לאהוב אותו כמו שהוא אוהב אותי או בצורה שהוא אוהב אותי איך נפל לידי בחור כזה מדהים כל מה שחיפשתי ואני לא מצליחה למצוא את העוצמות האלו? אולי פשוט הפציעה שלי והזמן שלנו לפני הסוואה את הכל וזה לא זה.? מה לא בסדר ולמה זה לא עובד אצלי...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025