עברתי דברים קשים בחיים, אבל הקשה שבניהם היה הגירושים של ההורים שלי.
אני לקחתי את זה דיי קשה בניגוד לשאר המשפחה שלי, אני רגישה ואצלי במשפחה הפיצול גרם לבחירת צדדים. (בעיקר בגלל שבמשפחה שלי מבינים דברים רק ב״מלחמה״). כל הקטע של הצדדים היה פשוט נוראי בשבילי, הרגשתי שאני לא מרצה אף צד של ההורים שלי, לא הבנתי עד גיל 13 בערך שלהורים שלי יש תפיסת עולם מעוותת ובגלל זה כל זה קרה. הרגשתי אשמה, הרגשתי פשוט רע. כאילו הכל נופל עליי.
מאז שהבנתי שזאת לאו דווקא אשמתי, כבר התחלתי להיות יותר אדישה לדברים מהנושא הזה. סוג של ניתקתי חלק מהרגשות שלי.
אחריי החוויה הנוראית הזאת של הגירושים וכמה שזה השפיע על החיים שלי, יש לי הרבה חרדות ופחדים שבעתיד גם לי יקרה משהו דומה, שיהיה לי סכסוכים עם הבן זוג שיהיה לי בעתיד, שאני פתאום אהיה אגרסיבית כלפיי אנשים כמו המשפחה שלי. (כבר יש לי את הצד האגרסיבי אבל הוא בדרך כלל ״נחשף״ רק כשאני רבה עם המשפחה שלי. אנשים אחרים יחשבו שאני מלאך אבל לצערי זה לא נכון.) אני מנסה לעבוד על האופי שלי אבל זה נורא קשה כי לפעמים יש לי התפרצויות (ויש על מה.) אני רואה איך שההורים שלי לא הגיעו כזה רחוק בחיים ואני פוחדת ״שההיסטוריה תחזור על עצמה״.
אז איך בדיוק אני אמורה להפסיק לחשוש מהעתיד? יש לי באמת ממה לחשוש? בת 17
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025