היי אני דנה בת 19
אני ועוד 3 חברות חבורה כבר במשך כמה שנים עוד מהבית ספר.
מאז שכולנו בצבא לכל אחת יש את התחומי ענין שלה ואת העולם שהיא נמצאת בו
אנחנו נפגשות רק בסופי שבוע כי כל אחת בבסיס סגור
לכל אחת יש חבר ככה שזה גם מקשה על לקבוע מפגשים
וגם כשאנחנו נפגשות כל אחת מדברת רק על הצבא, אני לא מרגישה שיש לנו כבר נושאי שיחה ועניין אחת עם השניה חוץ מהצבא וכבר אי אפשר לשמוע על זה זה מעצבן. כל אחת מנסה להוכיח כמה היא טובה ותורמת
גם המפגשים שאנחנו עושות בסופי שבוע מרגישים לי מאוד מאולצים ובכוח.
כאילו עושים את זה כדי לשמור על קשר ולא בגלל שממש כיף
אני כבר לא מרגישה את ההתלהבות של פעם כשאנחנו נפגשות ואני לא מרגישה פתוחה איתם ובנוח כמו פעם, יותר סגורה מפעם ושקטה כי כבר אין לי נושאי שיחה לדבר איתן
אני ממש רוצה שנחזור להיות חברות טובות כמו פעם ושאני ארגיש בנוח איתם ופתוחה ממש כי מה שהיה פעם חסר לי מאוד.
לא שמרתי על קשר עם עוד חברות מהבית או מהבית ספר חוץ מהן ובגלל המצב אני הרבה פעמים מרגישה לבד ושהם לא יודעות מה עובר עלי כי אני לא פתוחה כדי לספר להן
ההרגשה של הלבד מאוד מעיקה וכואבת
הם החברות הכי טובות שלי ואני מאוד אוהבת אותם למרות הכל
אבל אני לא יודעת מה אפשר לעשות ואיך לתקן את המצב ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות