דיי כבר, נמאס לי מהאופי הזה שלי... אני בן אדם כזה סגור וביישן. ואחד הדברים שאני שונאת לעשות זה לאכזב אנשים. אני תמיד רוצה שכולם יאהבו אותי, שאף אחד לא ירגיש עוול ממני... וכמובן שזה לא כך תמיד. אני חושבת שאנשים רואים בי כבן אדם חלש, שאפשר לנצל אותו, לצחוק עליו ולו לא יהיה אכפת. כל מה שאנשים מבקשים ("אפשר את המחברת להעתיק שיעורים ? אולי תוסיפי את השם בעבודה שלי..אני אחזיר לך[עלק], את יכולה לשמור על הילדים שלי קצת? את יכולה לשלוח לי את העבודה ב__?") ואני ממש ממש לא רוצה לעשות את זה! בא לי לצרוח עליהם "לא!! לא רוצה! תעשו את זה בעצמכם כבר! אבל במקום זה אני מחייכת בנחמדות ומביאה ישר... לא זוכרת מתי בפעם האחרונה אמרתי לא למישהו. והקטע שאנשים מתייחסים אלי בזלזול רציני, כמובנת מאליה. מישהו ביקש ממני עבודה שעבדתי עליה במשך כמה ימים, וכמו מפגרת הבאתי לו, רציתי שהוא יחשוב עלי דברים טובים. מה קיבלתי בתמורה? אפילו תודה הוא לא אמר. הייתי בהלם. כמה ימים אחר כך הוא התנגש בשולחן שלי והפיל את הדברים שלי ואפילו לא טרח להרים. פשוט הסתכל והמשיך ללכת. דיי כבר, נמאס לי מהיחס הזה. זה לא מגיע לי! בא לי פשוט פעם אחת להגיד "לא, אל תעתיקי ממני את המבחן, אני זאת שאענש בסוף!!" אבל זה לא יוצא. למה זה כל כך קשה להגיד מילה פשוטה? ???...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות