שלום לכולם,
לפי הכותרת, די ברור שאני מאוד נסערת. וזה נכון. נתחיל בפירוט על הבעיה שלי-
מבחינת משפחה- אני שונאת את אבא שלי. ההורים שלי עובדים שניהם, ואבא שלי, הוא שקוע בחובות עד הגג. כל הזמן כועס, ממורמר. נמאס לי... אני כל כך עצובה, כל כך קשה לי. אני שונאת אותו בגלל שהוא לא מנסה לרגע להבין שלא נעים לי לשמוע אותו כל היום צועק. הוא טוען שנולדתי כדי למרר לו את החיים.
אתמול, הוא נכנס לחדר וצעק עליי שאני יושבת כל היום בבית, לא עושה כלום. אמרתי לו, "מה אתה רוצה? אתה יכול לקחת אותי לסרט או לבריכה אם אתה לא רוצה שאני אשב בבית. ואז הוא התחיל לדבר בטורים גבוהים, ואני, עצובה ומבואסת, מצאתי נחמה בספרי הקריאה שלי.
מבחינת חיי חברה- כתוצאה מחיי חברה לא נסבלים שכללו חרמות, השפלות ואלימות מילולית, ולעתים רחוקות גם פיזית, אני מתחילה ללמוד בבית ספר חדש. שנה אחרונה ביסודי. ואני כל כך פוחדת. אני כל כך רגישה, ואני פוחדת שגם שם לא יילך לי. אין לי קללות עסיסיות לומר כשיפגעו בי, אין לי לשון חדה.
מה לעשות? תודה לעונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות