היי לכולם,
מהכותרת אפשר להבין שאני בן אדם ממש עצוב, לפעמים בלילה, כשאף אחד לא שומע, אני מתפרצת בבכי.
הסיפור שלי מאוד מורכב-
עברתי לבית ספר חדש עקב בעיות חברתיות. הבנות מבית הספר הקודם שלי אמרו לחברות החדשות שלי שאני זבל של ילדה, חשה ועוד כל מיני מחמאות כאלה.
אחת הבנות שאמרו לה את זה, שהיא במקרה מלכת הכיתה בבית הספר החדש, כל הזמן מזכירה לי מה הן אמרו. היא לא אוהבת אותי, ואפילו אחת מהחברות שלי אמרה לי שהמלכה לא סובלת אותי.
כמובן שיש גם ילדים טובים, אבל אני כבר מותשת. אני לא יכולה להיות ליד מלכת הכיתה וליד השפוטה שלי מי שאני, כל מילה שנייה שלי מתנשאת בעיניהן. די, לא מגיע לי היחס הזה.
גם בבית לא קל. ההורים שלי כל היום רבים, בינם לבין עצמם ואיתי. ניסיתי טיפול פסיכלוגי, אבל גם זה לא עזר כי הפסיכולוגית הפחידה אותי מאוד כי אמרה לי כל מיני דברים מטרידים והייתה פוגעת בי מאוד.
אני מאוד רגישה. ואני רוצה מישהו להישען עליו, כי כל החיים שלי העולם נשען עליי- אני צריכה לדאוג לחיי החברה שלי, לבית שלי, שלא יתפורר מרוב טמטום, על שלום המשפחה ושלום הבית. די, אני רק בת 12.
מה אני יכולה לעשות? תודה לעונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות