אני לא יודעת את מי לשתף אם בכלל. בדרך כלל כשאני מדברת עם ההורים שלי על מצבים רפואיים הם לא לוקחים אותי ברצינות ורק אחרי הרבה זמן שאני מתלוננת מתגלה משהו חמור. אם אשתף אותם הם יגידו לי שאני סתם דרמטית ושאני אעזוב את הנושא אבל אני חייבת את זה לעצמי כי כרגע אני סתם אוכלת את עצמי מייסורים ולא יכולה לעבור את היום בלי המחשבה שאני יכולה למות בקרוב.
לפני חודשיים שמתי לב למשהו חשוד בחזה שלי ולאחר בדיקה הבנתי שזה אחת מהסימנים לסרטן השד. לאחר מכן גיליתי עוד כמה תסמינים וממש התחלתי להילחץ אז בעקבות זאת אני חוקרת את הנושא הזה כבר חודשיים שלמים ואני בטוחה ש99% אכן לצערי זה המקרה שלי. אני צריכה רק לעבור בדיקת ממוגרפיה כדי לדעת בוודאות.
ככל שמגלים סרטן מהר יותר ככה גם עולים הסיכויים להתגבר עליו ואם באמת חליתי בזה אני רוצה לדעת כמה שיותר מהר. אם אני הולכת לבד לרופא ההורים ידעו דרך הקופה שעשיתי את הבדיקה? הם כדאי בכל זאת לשתף אותם? ללכת לבד לבדיקה ולשתף אותם רק אם יש סיבה? אולי ללכת עם חברה קרובה כדי שלא אעבור את זה לבד? או שלעזוב את הנושא ולא להדאיג את עצמי? אם התוצאות יצאו חיוביות איך אני מתמודדת עם החדשות ואיך משתפת את הקרובים אליי?
אני ממש אשמח לשמוע את דעתכם ואם יש מישהו שעבר את זה אשמח לשמוע איך ה"חוויה" הזו עברה עליו. תודה לעונים :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות