אני במילואים. מפקד ישיר (נגד) רוצה שאני אעלה לתרגיל במוצ"ש. חלק מהסיפור הוא שהוא לא הספיק להגיד לי את זה לפני שהלכתי.
הוא שיחרר אותי והתקשר בטלפון לשאול איך הלך ואז כזה התחיל "במוצ"ש אתה..." קטעתי אותו מיד והמשכתי לספר איפה שמתי את המפתחות. הוא שכח את המשפט שהוא התחיל.
אני יודע שזה מה שהוא רצה להגיד כי שמעתי שהוא אומר את זה לחיילים הסדירים שלו.
תכלס הוא לא צריך אותי בכלל (בכלל!), הוא רק עושה פוזות. בשבוע שעבר לא עשיתי ממש כלום, חוץ מלשבת במקום כל היום ומדי פעם לרוקן פחים. מההשגים שלי השבוע: שתפתי את המגורים, רוקנתי 4 פחים, מילתי מים לתרמוקן. פחות או יותר זהו. וכל זה בזמן שיש סדירניקים באותו המקום שזרוקים על סק"שים עם טלפון ביד. סתם בזבוז של כספי הציבור בלי מטרה.
יש לו 5 סדירניקים ועוד שני אנשי קבע איתו. העבודה היא כל מיני לסדר פינת כיבוד, לסדר ספסלים, להביא קפה. מתחיל בבוקר והוא מביא את החיילים במוצ"ש רק בשביל שבבוקר הכל יהיה מוכן לקליטה. אין לו שום צורך בי. אם אני אגיע ב-8 בבוקר התוצאה תהיה זהה.
חפרתי הקיצר (אני ממורמר). איך אני מוציא את עצמי מהשטות הזאת? אין לי בעיה לעלות בבוקר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות