יש ילד בכיתה שלי ששנה שעברה עשה לי את המוות. שנה שעברה היינו חברים הכי טובים, דברנו, צחקנו, ישבנו ביחד בשיעורים, והייתי מאוהבת בו. היו לי את כל הסיבות לחשוב שגם הוא מאוהב בי, כולם אמרו לי שהוא מאוהב בי ולחצו ואמרו שאנחנו חייבים להיות ביחד. לו זה ממש הפריע, אני דווקא נהניתי מהתשומת לב וגם לא היה לי ממש אכפת, רק קיוויתי שכבר יקרה משהו. אבל למרות שתמיד נהניתי להיות איתו והוא כנראה היה מאוהב בי, הוא תמיד התנהג בצורה תינוקית, זלזל בי, חיכה אותי וירד עליי. הוא עשה לי המון משחקים ותמיד עשה קטעים כאלה של תשומת לב או לא דיבר איתי בלי סיבה, ואחרי זה צחק עליי, גילה לילדים דברים שהוא לא היה אמור לגלות עליי.
לאט לאט התרחקנו והחלטתי עם עצמי שזהו, הוא לא יגרום לי יותר לבכות שבועות על שבועות כי זה לא מגיע לי. כל החופש ניסיתי לשכוח ממנו, אבל כל יום חשבתי עליו ועל כמה אני מבואסת ממנו וכמה שזה לא מגיע לי.
מאז שחזרנו ללמוד אני רק רוצה להתקרב אליו ולצחוק איתו ועם זאת אני שונאת אותו כל כך. הוא חסר לי.
בחופש נהיה לי חבר חדש והוא יודע את זה, אני כל כך רוצה שהוא יקנא וירגיש רע עם זה שהוא לא היה חבר שלי. הוא אגואיסט ואני שונאת אותו אבל אני גם ממש רוצה להתקרב אליו ולהיות לידו.
אני משתגעת מזה ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי. לא משנה כמה אני מזכירה לעצמי מה הוא עשה לי, אני לא יכולה להתנתק ממנו, וזה מאוד כואב לי כי אני עדיין חוטפת ממנו כל פעם מחדש.
איך אני יכולה להתנתק ממנו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025