אז נראה לי שהכותרת אמרה את שלה, אני באמת לא מחפשת תשומת לב, ואני לא רוצה שמהשאלה שלי יזמינו משטרה או משהו, חשבתי להתייעץ עם אנשים שאולי יוכלו להציע לי מה לעשות כי אני מרגישה שאני סתם נטל ואני מבזבזת חמצן.
אני לא חושבת שאני אחיה באמת עד גיל 19, אני יודעת שזאת נשמעת מחשבה מאוד שלילית וקיצונית, אבל מתי שאני חושבת על זה יש בי קצת תקווה, כי אולי אני אלך למקום הרבה יותר טוב מהעולם הזה.. אולי רק לפעמים כשאני חושבת שאני עוד מעט בת 18 ויש לי קצת פחות משנה לחיות, זה מעציב אותי, אבל זה רק לפעמים.
אני לא חושבת שהייתי אמורה להיוולד בכלל, אמרו לי כבר שכשנולדתי ראו שחבל הטבור כרוך לי מסביב לצוואר (לא כל כך לחוץ) והרופאים אמרו לאימא שלי שהם לא יודעים איך אני בחיים, והאמת שאני לא כל כך מאשימה אותם.
יש לי המון בעיות חיצוניות, ואני לא ממש יכולה לטפל בהם כי אין למשפחה שלי כסף, ככל הנראה שיש לי בעיות גם נפשיות כי הנה אני כאן, יושבת וכותבת את השאלה הזאת.
אני בדיכאון כבר דיי הרבה זמן, יש לי חרדה חברתית ואני בכללי בן אדם מאוד דיכאוני, כנראה שכל החיים שלי אני עומדת להישאר לבד, כי חברות אין לי כל כך (מאוד קשה לי לקרוא להן חברות כי הן רק 2, ורק מתי שבא להן לצאת איתי הן מזמינות אותי, מתי שהן מדברות אני מרגישה לא קשורה), משפחה... אין לי גם ממש משפחה (לכל האחים שלי יש חברות, וגם אימא שלי נכנסה לקשר לא מזמן, ואני לא ממש מעניינת אותם במילים אחרות ואבא שלי בכלא וגם אותו אני לא מעניינת), אז אני באמת לא רואה סיבה להמשיך להתקיים בעולם הזה, אין לי ממש סיבה להיות פה אז מה הפואנטה? לסבול סתם?
סליחה אם זה נראה כיאלו אני דורשת תשומת לב, אני באמת לא מנסה להיות דרמטית או משהו בסגנון, אבל לא לכולם יש סיבה להמשיך להתקיים בעולם המגעיל הזה.
אם אפשר לבקש בקשה קטנה ממכם, אז בבקשה ממכם, תמיד תשימו לב מה עובר על היקרים לכם, תקשיבו להם ותעודדו אותם, כי גם אם הכל נראה בסדר, לפעמים דברים מעיקים עליהם והם צריכים אוזן קשבת, בבקשה אל תפנו להם גב.
תודה למי שקרא.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות