שלום,
מעולם לא אהבתי מתמטיקה ואני גם לא חושבת שאי פעם אני אוהב ,
לא רואה את עצמי לומדת משהו כזה בעתיד.
פשוט לא. את המקצוע הזה אני עושה רק כדי לסמן וי, ולהמשיך הלאה.
אני בחמש יחידות , וזה קשה. קשה לי להוציא שם ציונים טובים, לא משנה כמה אתאמץ .
אבל אני לא רוצה לרדת יחידה, אני לא רוצה לוותר ככה לעצמי, כי אני יודעת שאם אני ארד יחידה אני כבר לא אוכל לעלות.
לפני שבוע היה לנו מבחן במתמטיקה,
החלטתי שאני חורשת, והפעם אני חייבת להוציא ציון טוב, ישבתי בבית, עברתי על כל הספר, שאלות שלא ידעתי שאלתי חברות, ואם הם לא ידעו, שאלתי את המורה,
אמא שלי ראתה את זה, אבל לא עודדה אותי, לא פירגנה לי, כלום...
רציתי להצליח , פעם אחת, בשבילי.
בשביל להוכיח לי ולאמא שלי שאני מסוגלת.
אחרי שרשרת של ציונים גרועים, אמא שלי כבר הפסיקה להאמין בי.
זה הוריד לי את המוטיבציה ללמוד.
אבל החלטתי שאם אני אקבל ציון טוב , זה גם בשביל להוכיח לה שאני מסוגלת.
הגיע יום המבחן, המורה מחלקת מבחנים.
אני מסתכלת על השאלות ורואה שחור.
אני לא יודעת כלום.
אחרי כמה דקות אני נרגעת וחוזרת לבחון את השאלות , ולהפתעתי אני יודעת את רובן.
אתמול המורה החזירה לנו את הציונים,
קיבלתי 90.
כל כך שמחתי , שמחתי שסוף סוף הצלחתי !
הצבתי לעצמי מטרה והגעתי אליה,
הראתי לאמא שלי את הציון,
ציפיתי שתגיד לי , כל הכבוד ! הצלחת!
אפילו לחיוך קטן.
היא הסתכלה עליי במבט עייף וכועס ושאלה ,
למה?
מכל המילים שבעולם , היא בחרה דווקא בלמה!
לתשובה כזאת לא ציפיתי והבטתי בה בבילבול.
למה העתקת? את הרי יודעת שאני מעדיפה חמישים על פני תשעים מזוייף !
נפגעתי. אני לא אשקר.
כאב לי שהיא לא מאמינה בי.
איך אפשר להצליח אם אף אחד לא מאמין בי?
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025