כבר מהחטיבה (כרגע כיתה יא) אני מרגישה שאבדתי את הכיף בחיים.
היו לי חברים - עכשיו קשה לנו להיפגש כי כל אחד בעיסוקים שלו, יש צביעות וריכול (היו לי הרבה חברים שבאו והלכו ו80 אחוזים מהם מרכלים...), אם יש לי ידיד בן אז אני לא יודעת אם הוא באמת ידיד או מעבר...וזה משגע אותי ואני לא אוהבת להיכנס לסרטים בגלל זה
ופעם זה לא היה ככה, כולם היו משחקים עם כולם, לא היה אגו.
היו לי חוגים - עכשיו אין לי זמן לתחביבים בכלל, שעוד יותר מוציא לי את הכיף בחיים
הייתי בכושר (!) - אני זוכרת שהייתי רזה קטנטונת שרצה לכל מקום בלי בעיה, והיה לי כיף. ואני עדיין רזה אבל עכשיו לרוץ זה משעמם אותי ואני לא מוצאת דרך שאוכל להיכנס לכושר. פעם זה היה בקלות ועכשיו אני עושה את זה בכוח.
ובאותו זמן, למי בכלל אכפת איך אתה נראה ??
אם השיער לא מסתדר לי או איזה חצקון פתאום הופיע, אני מפחדת ללכת לבית ספר, שיעירו לי על זה, ירכלו עלי...כבר נמאס לי.
ואני אמשיך ללמוד ואז צבא...אני מתגעגעת לילדות שלי. נמאס לי מהשגרה זה מייאש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025