אוקי.. בחודשיים האחרונים המצב רוח שלי היה קצת מוזר.. אני לא יודעת כל כך מה להגיד לגבי זה.. כי אני לא מבינה מה אני מרגישה בעצמי.
היו לי הרבה מחשבות.. ״קיצוניות״.. לאורך החודשיים האלה, סתם ככה.
אני לא סובלת.. או עצובה. אני מרגישה רגיל.
אני אפילו לא מצליחה לבכות כשאני רוצה.
אני.. לא מרגישה כלום.
הייתי אומרת שאני רוצה לחזור להיות ״שמחה״
אבל כשאני מסתכלת אחורה.. כשהייתי שמחה..
החיים שלי לא היו יותר טובים מעכשיו, אף פעם לא הייתה לי מוטיבציה. תמיד הייתי מתחילה חוג ומתלהבת ממנו ונהנית רק מהשיעורים הראשונים.. אבל בסוף פורשת כי זה כבר הופך למטלה..
ההבדל בין אז לעכשיו זה שעכשיו אני יודעת שזה לא משנה, אף פעם לא תהיה לי מוטיבציה לעשות כלום.. כי ככה אני.. ואני כבר לא אנסה דברים חדשים, כי מה הטעם? אני אפרוש בכל מקרה.
אני כבר פגעתי בלימודים שלי. הפסקתי ללמוד למתמטיקה, כי פשוט לא אכפת לי.. אני לא רוצה להלחץ יותר. וכנראה שאין לי דרך חזרה..
ואם יום אחד אני אקום מלאת מוטיבציה ואנרגיה - איך אני אתמודד עם הנזק שעשיתי? למה שאני ארצה את זה?
אני לא יודעת מה לעשות.
אני בכלל צריכה לעשות משהו?
דרך אגב, סליחה אם זה קצת מבולגן או אולי לא מובן.. כתבתי את המחשבות שלי..
וגם, אני חשבתי שאולי אני בדיכאון אבל אני לא סובלת ואני כן מצליחה לקום מהמיטה בבוקר ולעשות דברים אז אני לא חושבת שזה העניין..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025