הרגשתי מוזר בכמה חודשים האחרונים..
אני לא מספרת על מה אני חושבת ועל איך אני מרגישה לאנשים שקרובים אלי.. כי אני לא חושבת שהם יבינו.. ואני מפחדת מהתגובה..
באופן כללי.. אני מרגישה אדישה לכל דבר.. אני לפעמים מרגישה שאני צריכה לבכות אבל כלום לא יוצא.. אין לי כוח יותר.. אני פשוט זזה וחיה אבל לאט לאט נגמרת המוטיבציה.. מה עכשיו?
אני לא אפרט על הרגשות שלי פה יותר מידי כי זה יהיה ארוך..
העניין הוא שאני רוצה לראות פסיכיאטר.. אני רוצה לדעת אם מה שאני מרגישה רציני..
אני רוצה מישהו מומחה שיוכל לגרום לי להבין מה עובר עליי..
אבל אני גם לא יכולה לספר לאף אחד.
שאלתי את אמא שלי אם אני יכולה לראות פסיכולוג פעם אחת והיא הגיבה כאילו אני חולת נפש. ההורים שלי חושבים שפסיכולוגים ופסיכיאטרים הם חולי נפש בעצמם..
אבל אני לא יכולה יותר.. אני לא יכולה לדבר אם אף אחד כי אף אחד לא מבין..
חשבתי לדבר עם היועצת בית ספר אבל זה כל כך קשה..
מה אני עושה עם עצמי? אני כבר פוגעת בלימודים.. ואני לא חושבת שיש דרך חזרה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות