אתחיל בזה שאנחנו כמעט שנתיים ביחד.
מעולם לא יצרתי אינטרקציה מיוחדת עם המשפחה שלה וזו טעות אישית שלי.
אני לא האדם הכי "פתוח" ניתן לומר.
כן הייתי מגיע לארוחות שישי פה ושם, וכן שולח מזל טוב כשצריך.
בכל מקרה, לאחר משבר בזוגיות שכלל פרידה קצרה וכמעט פירוק החבילה, וכמובן גם הצגת הצד "הסובל" שלה כלפי המשפחה שלה, נוצר מצב סטטי שבו אמה כבר החלה לחפש לה רעיונות לגברים חדשים ואביה במצב סטטי וטוען "מה שטוב לה", ואני באמצע.
אני בסדר גמור עם זה שהם לא אוהבים אותי, לא מחפש ולא דורש אהבה מצידם.
אבל עכשיו כשחזרנו, אני מרגיש כאילו אני ממש צריך להתאמץ כדי בכלל לקבל מהם תשומת לב. שלא לדבר על ארוחות לעתיד, שזה בכלל מצטייר כמו סרט רע מצידי.
אמא שלה אישה דיי קרה, פוסלת אנשים על ימין ועל שמאל. כלומר, מי שאינו בעל תואר שני ומעלה ו/או עשיר מאוד, פשוט לא בנאדם מבחינתה.
אני יודע שההורים לא באמת קשורים לזוגיות שלנו, ואני כן מתכוון לעשות הכל כדי שבת הזוג שלי תהיה מאושרת איתי. זה הכי חשוב בסופו של דבר.
אך תמיד ישנה עננה מהרגע שגיליתי שהם אשכרה כבר חיפשו לה גבר חדש, שכל משבר הכי קטן מעכשיו הם יגרמו לה לכיוון מחשבות שמשרת את האינטרסים שלהם.
איך מתגברים על מכשול כזה? מעולם לא הייתי שנוא על הורים, תמיד זה היה להפך עם כל בנות זוגי.
אשמח לרעיונות לשיפור התקשורת בינינו, אם קיימים כאלו...
תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות