מאז שאני זוכר את עצמי לא אהבתי את האף שלי. היחסים שלי עם האף היו יחסי אהבה שנאה, ימים שכן אהבתי וימים שפחות. לרוב זה היה בתמונות שלא אהבתי את האף. לפני שנה בחרתי ללכת על זה. בחרתי את הרופא שעושה את ההכי טבעי שיש. בהדמיה משום מה לא באמת התעמקתי בשינויים, אהבתי שהגבנון ירד. אחרי תקופת ההחלמה הראשונה של השבוע התחלתי לשקוע בעצבות של למה עשיתי את זה בכלל. בהתחלה התביישתי נורא, בקושי יצאתי מהבית במשך חודשיים. החלו לי חרדות ודיכאון דברים שבחיים שלי לא חוותי. מהחוייה שלי זה הדבר הכי קשה שבחרתי לעשות בחיים ועוד יותר קשה זה שלא סלחתי לעצמי גם אחרי שנה!! מאז אני לא בדיוק אני שאני מכיר. הסביבה לא מגיבה כלל. אף אחד לא שאל אותי אם עשיתי ניתוח אף. מאז הניתוח יותר נוח לי עם אנשים שלא מכירים אותי לפני. אנשים שמכירים אותי אני בסוג של חרדה לפגושף, מעדיף להימנע שזה משהו שלא היה לי בחיים. כן הלכתי לשיחות CBT וכל מיני בסגנון, לא משהו שהשפיע עלי יותר מידי. בקיצור מרגיש שהחיים השתנו לגמרי. לא מצליח להבין איך אנשים עושים ניתוח כזה משמעותי וממשיכים בחיים כאילו כלום לא קרה. אני לא סולח לעצמי על זה וגם לא בדיוק אוהב את עצמי במראה ובכלל במצלמה אין על מה לדבר. מאז הטעות הזאת אני כל הזמן משווה תמונות מהעבר והראש לא נח בדיוק. יש תקופות שאני ממש שוקע לזה. יש בי כעס על הרופא שפשוט לא הקשיב לי ועשה מה שרצה. המלצה שלי לכל מי ששוקל לעבור ניתוח אף או כל ניתוח בפנים היא לא לא לא!!!! שלא תעיזו. מי שיכול לתת עצות איך יוצאים מהמצב הזה אני אשמח. אם יש גבר שגם עובר משהו דומה ויכול לתת עצה מה לעשות או איך הוא יצא מהמצב הזה? אני לא רוצה להישאר במצב הזה, הדבר שהכי באלי זה לחזור לעצמי למה שאני מכיר !!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות





כשזה מגיע לבריאות... העצות שלנו יכולות לעזור, אבל לא מחליפות ייעוץ רפואי

































2026