שלום קוראים לי ליאור,
קצת על עצמי.. הייתי ילד שמן ומכוער וסבלתי ככה כל הילדות. אני שומר טינה אפשר להגיד וכל אותם אנשים שנתנו לי יחס רע ופגעו בי בילדות די ניתקתי איתם את הקשר. כל החיים יכלתי לספור את מספר החברים של על שתי אצבעות. לאורך השנים השתנתי נרשמתי לחדר כושר, הפכתי לילד יפה... אבל מבחינה חברתית תמיד נשארתי לבד. התגייסתי לצבא ובבקו"ם קיבלתי 2 זוגות א', נעליים וחבל. למה חבל? אתם בטח שואלים. הצבא נתן לי אפשרות להכין לולאה ולסיים את הסבל או להכין סולם ולצאת מהבור אל האור. אני בחרתי באפשרות השנייה, הייתי לוחם ביחידה מאוד קרבית.. אני לא אשקר הייתי בן אדם מאוד אהוד, אהוב ומוצא את עצמו מסביב להמון אנשים שרוצים להיות איתו. אני לא ציפתי לקבל יחס אהוד כל כך בצבא.. בטח מתי שלא הייתי בחור חברותי בכלל לפני הצבא. הרבה אנשים משתנים אבל השינוי שלי הוא ניקר, אני אדם אחר. ככה עברו להם שלוש שנים ושוב מצאתי את עצמי באזרחות בודד ללא חברים. אני לא אוהב להיות לבד, להתבודד אבל בגלל שהחלטתי לנתק קשר עם כולם לפני הצבא אני מקבל עכשיו את הדין על זה. אני ילד שמח, באמת מתוק.. אני מוצא את עצמי בתקופה שאמורה להיות הכי גדולה בחיים, חייל משוחרר!! לבד, עצוב.. מקבל רק הודעות וואצפ מהחבר'ה בצבא.. רק להם אכפת.. אני לא יכול לצאת ככה סתם לפאב, חשבתי לשלוח הודעה לאנשים מהעבר אבל הלוו.. לא דיברתי איתם שנים.. הם בטח זוכרים את אותו הילד המסכן שברח מהם בבית הספר.. אני באמת לא יודע מה לעשות =[
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות