אני בן שש עשרה וכבר יותר משנה שאני נכנסתי לעניין של התיכון, תיכוניסטים וכל זה. עם תחילת התיכון מלא ילדים חדשים ואחת מהם ממש משכה את צומת ליבי וכבר שנה שהיא בקושי מכירה אותי ואני יודע עליה הרבה וכל דבר שאני עושה, מבלה ונהנה מסתכם במחשבות עליה. וזה קשה לי סך הכל, אני יודע שאין לי סיכוי. אני חסר ביטחון אבל זה לא העניין, אני פשוט נמצא בפורפורציות עם איך שאני נראה ואיך שהיא נראת ואני יודע פשוט שהיא לא מעוניינת בי.
כבר בכיתי, כעסתי עליה, כעסתי על עצמי וניסיתי.
אני פשוט לא מסוגל, אני יודע שזה לא יקרה אבל אני רואה אותה כל יום (בוקר) ולא יכול להפסיק להסתכל או לחשוב עליה וזה הורג אותי מבפנים.
אני לא אובדני או משהו במצב שלשים קץ לחיים שלי או אפילו קרוב לזב פשוט מכניס אותי להרבה דיכאון וחרדה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025