לפני כחודש התחלתי חהתכתב עם בחור בטינדר.
חודש שלם של התכתבויו . וכימיה מעולההה
אבל מנסיון העבר לא לקחתי את הסיפור יותר מידי ברצינות.
הוא לא היה שמור באנשי קשר שלי .
ולא זכרתי לפרטי פרטים את כל מה שהיה מספר לי.
אבל היו בינינו פלירטוטים מטורפים וצחוקיןבמשך תקופה ארוכה.
לא יצאנו בכל תקופה הזו כי היה לי מבחן חשוב שלא רציתי זעזועים באמצע.
שבוע שעבר יצאנו. בערב לאחר שהבחינה הייתה בצהריים.
נוא בא לאסוף אותי ומהרגע שנכנסתי לאוטו התבאסתי.
הבחור נראה טוב אבל לא הטעם שלי.
חנינו את האוטו. נכנסנו לפאב, ורוב הפגישה הוא היה שקט מידי. פחות ורבלי מהשיחות בטלפון וכו.
הגענו לבית שלי, הוא עצר את הרכב.
אמרתי לו "לילה טוב" ובאתי לצאת מהאוטו.
הוא אמר לי "מה זהו ?"
אמרתי לו.... "כן"
ראיתי על הפנים שלו שמץ של התבאסות
אבל ממש לא נמשכתי ולא רציתי שינשק אותי בפה או ייגע בי.
בסוף נתתי לו נשיקהעל הלחי הוא נתן לי גם את הלחי השנייה ונתצי לו נשיק.
ואז נוא התקרב לנשיקה בפה ןובסוףנתן לי ננשיקה בלחי.
לא כ"כ הבנתי את המהלך הזה אבל בלב אמרתי לעצמי "שיהיה" כי גם ככה לא נמשכתי.
חזרתי הבייתה וישבתי עם עצמי.
ואמרתי שלמרות כל זה שלא נמשכתי אולי כדאי לתת לזה עוד הזדמנות כי הייתה בינינו כימיה אדירה.
רק שאז הוא התחיל להתקרר ולהתנהג כמו אידיוט.
התחיל לסנן. לענות בקרירות ובסוף זה נגמר בצורה די מכוערת... וששנינו חסמנו אחד את השנייה..
השאלה שלי היא כזו....
איפה עובר הגבול שבין לתת לזה צאנס נוסף כי הייתה כימיה מדהימה.
או לעזוב את זה כי אין בכלל משיכה (יש אפילו סלידה)
אם זה היה נתון לשיקול הבלעדי שלי ..
מה לדעתכם היה נכון ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות