שלום לכולם
אני בן 22 נשוי+1 והתגייסתי בנוב 16 להיות לוחם.
אני ואשתי באמת החלטנו שנעשה את זה מתוך אידאל על אף הקושי..
אנחנו עוד בשלב הטירונות ואני ממש, אבל ממש מרגיש שבוז ומיוסר כל זמן שאני בבסיס ולא עם אשתי. אשתי בהתחלה לא רצתה להתערב לגבי ההחלטה שלי אם להמשיך או לא, אבל עכשיו גם לה ממש קשה המרחק ביננו וזה שאני מגיע לבית בימי חמישי ויוצא בראשון על הבוקר בנוסף עם גידול התינוק לבדה...כל זמן שאני בבסיס אני רק חושב על מתי אחזור לבית.אני באמת לא יודע מה לעשות -
אם להישאר ולהתמודד עם הקושי (שגם ככה קשה בטירונות ולי נוסף הקושי של הזוגיות והתינוק) או אם לעבור ארצה לעבור מן הסתם לתפקיד יומיות אבל איך אצליח לקבל תפקיד כמו מודיעין למשל?
בנוסף לזה, אשתי ממש חולה עכשיו ולא יכולה לטפל בתינוקת לבדה ואני חייב שיתנו ליהשאר ולא לחזור בראשון. יש למישהו עצה בשבילי? אני ממש מרגיש מיואש...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות