אני נער בן 15, שמחכה כבר למות.
אין לי למה לחיות יותר.
אין לי חברים בכלל (אפס עגול). נמאס לי מלשבת כל הזמן בבית ספר לבד ולהיות תקוע בטלפון במשחקים זולים. אפילו הרשימה שלי באווטצאפ היא ללא אנשים אחרים חוץ מהמשפחה שלי...
כדי להחמיר עוד יותר את המצב, אלוהים נתן לי גם את המוח הדפוק שלי. כל הציונים שלי הם מתחת ל-50, ככה שאני אפילו לא בטוח אם אצליח להתקבל לתיכון כלשהו.
אני פסימי ביישן, ככה שאין סיכוי שאני בכלל אצליח אי פעם להתחבר אל קבוצת אנשים.
אני שונא את עצמי ממש. אני שונא את הפרצוף שלי ואת האישיות שלי.
האם יש עוד תקווה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025