הציונים שלי גרועים, ולמידה של חודש לפני המבחן שיפרה את התוצאה אבל מ27 במתמטיקה ל55 לא ישנה הרבה בתיכון.
אני בכיתה ט, המחצית הזאת הרגה אותי נפשית, המבחנים הלחיצו אותי למוות
ופעם ראשונה בחיים שלי שהשקעתי במשהו כל כך כמו במבחנים השנה.
אבל הציונים שלי והידיעה שבעתיד אני יהיה כלום בדיוק כמו ההורים שלי גרמו
לי כמובן להרבה מאוד מחשבות כעס על עצמי, איך אפשרתי לעצמי להתדרדר?
אבל אז התחיל כל החרא הזה, של המראה החיצוני. אני לא סובלת את זה שאני נראית
כמו זומבי באופן תמידי, את הלבוש, את האופי ואת הרושם שכבר אי אפשר לתקן!
ואני עצובה כל כך, רוצה להתכרבל בתוך עצמי וליפול ליפול ולהמשיך ליפול לנצח,
כי הדרך היחידה היא למטה. אני מרגישה עייפה כמו גוויה, בקושי מסוגלת להזיז את קצות האצבעות. אני לא רואה טעם להתאמץ, כי המאמצים שלי לא מספיקים.
ועוד קצת מאמץ ואני אאבד את השפיות. כולם לוחצים עלי, וכבר שבוע אני רוצה לברוח מהבית ומהאכזבה של ההורים שלי, מהחברים ומהבית ספר.
השאלות שלי בכלל לא מועלות לאתר כנראה, כי מעולם לא הצלחתי למצוא את אחת מהשאלות הרבות שלי. אבל זה לא משנה, כל מה שתכתבו כבר אמרו לי.
אבל עם הציונים שלי שבאנגלית המורה החליטה להוריד לכולם את הציון שלא בצדק! אני תלמידה שקטה, לומדת ואת התלמידאות היא הורידה לי כמו לכולם מ100 ל70.
הציון הסופי שלי באנגלית 70 ובמתמטיקה ככל הנראה 60. אין לי איך להגשים חלומות, אין לי שום דרך להצליח בחיים. זה מעבר ליכולות שלי, אני בעצם סתם נערה עצלנית וסתומה. רואים? אני מתחילה לרדת על עצמי, אני כבר לא יכולה להסתכל על עצמי במראה בלי לצרוח, בגלל שהרסתי לעצמי את הכל.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות