אני בת זקונים, ביני לבין אחותי הגדולה יש 17 שנים הפרש, יש לי עוד שני אחים, שזאת שבאה לפני היא בת 25 ואיתה יש לי בעיה, או לה יש בעיה איתי. אני מרגישה כבר כמה שנים שביני לבינה יש קצר, אני לא שונאת אותה, אני לא כועסת עליה, אבל אני מרגישה שיש לה בעיה איתי, ואני מבינה את זה מההתנהגות שלה כלפיי. עד לא מזמן היא גרה בבית, ועכשיו היא גרה שנה כבר עם הארוס שלה. היא לא יוצרת איתי שום אינטראקציה, היא לא מתקשרת בכלל(נכון גם אני לא כל כך מתקשרת, אבל שהיא מבקרת אני באמת מנסה לדבר והכל). היא עוד מעט מתחתנת והיא הלכה עם אימא שלי ואחותי הבכורה לראות שמלה, והיא לא שאלה מתי אני יכולה לבוא או בכלל אמרה לי שהיא מחפשת שמלה, שמעתי את זה מאימא שלי רק, היא לא רוצה להזמין אותי למסיבת רווקות שלה למרות שאני בת 17 ושהיא מזמיני את אחותי הבכורה ואלו רק הדברים הקטנים. הייתי חולה עד לפני כמה ימים, והיא ידעה שאני חולה ולא התקשרה לשאול לשלומי בכלל, לעומת שני האחים האחרים שלי. קיבלתי תעודה היא לא התקשרה לשאול או להגיד לי כל הכבוד. שדיברתי איתה לפני כמה ימים(דבר שהיה רגע היסטורי מבחינתי) היא אמרה שהיא תחזור אליי ולא חזרה. גם כשאני מדברת איתה או שואלת אותה משהו ומגלה עניין היא מדברת איתי בלב בררה ובחוסר רצון, שאני רוצה להראות לה משהו שאני עובדת אליו היא מגלה חוסר עניין ואכפתיות.
אני לא יודעת מאיפה זה נובע מקנאה, כעס, אולי עשיתי משהו פגעתי בה או משהו, אבל זה פשוט מתסכל, גם כשהיא מספרת על הבעיות שלה ליד המשפחה ואני מביעה את דעתי או מציעה לה מה לעשות היא אומרת, "בסדר, בסדר".
אני מתוסכלת ולא יודעת מה הבעיה, מה לעשות, מה להגיד ואיך לפעול...
אשמח לעצות ולשמוע את דעתכם:)
(מצטערת על החפירה)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות