דיסמורפיה איך מטפלים בזה מתגברים על החרדה וחוזרים לעשות ספורט?

שלום .בחרתי לכתוב כאן לשם פריקה וגם לשם עזרה. סליחה מראש על החפירה.
אני סובל כבר הרבה זמן והחלטתי שהגיע הזמן לטפל בעצמי.
בגן וביסודי הייתי כל היום בחוץ משחק כדורגל עם חברים או עושה מה שכל ילד עושה בנוסף הייתי מצטיין בשיעורי ספורט תמיד הייתי ראשון והייתי רזה . בכיתה ד' עקב בעיה בריאותית ( שלבסוף התברר שלא הייתה קיימת ) נאסר עליי לעשות ספורט לחלוטין אפילו לא לעלות במדרגות. התחלתי להשמין ונהייתי ילד מלא, הפסקתי לשחק עם חברים ולהשתתף בשיעורי ספורט. התחילו לצחוק עליי בגלל שהיית מלא. הייתי סובל הערות מהמשפחה על בסיס קבוע וכולם היו תמיד מסתכלים ומחכים לראות כמה אני אוכל בארוחות. אני מאמין שלהורים שלי לא היו כוונות רעות אבל הם כל הזמן התעסקו במשקל שלי, השוו אותי לחברים רזים שלי וגרמו לי להרגיש רע עם עצמי. הייתי שומע את אמא שלי מדברת עם דודה שלי, שכביכול לא הייתי אמור לשמוע, על כמה ששמנתי ושאני צריך לקצץ באוכל בגלל שאני לא עושה ספורט יותר.קראו לי על בסיס יום יומי " שמן ". לא הסכימו לי להזמין במסעדות מנות שרציתי בניגוד לשאר בני המשפחה....כגם כשחברים היו באים אליי הביתה הייתי עובר השפלות והשוואות.
בסוף כיתה ז' התברר שהבעיה הבריאותית לא קיימת והרופאים שחררו אותי לעשות ספורט . עד היום לא חזרתי לעשות כל ספורט שהוא, פיתחתי חרדה מספורט. כל פעם שאני מנסה לעשות ספורט אני מקבל התקף חרדה מתחיל לי קוצר נשימה וסחרחורות אני מרגיש שכולם בוחנים אותי. אני חושב שזה מהסיבה שכל הזמן צחקו עליי בשיעורי ספורט. מהרגע שיכלתי לחזור לעשות ספורט ההורים כל היום חופרים לי לעשות ספורט מה שמגביר את החרדה שלי מפעילות גופנית. כל דבר לא טוב שקורה לי לדוגמא כשלון במבחן מקשרים לעובדה שאני לא עושה ספורט בטענה שאם הייתי מתאמן לא הייתי נכשל. כשהגעתי לתיכון לאחר כמה פגישות שלא הובילו לתוצאות אצל דיטאנית התחלתי להרעיב את עצמי, לא יודע למה פשוט התחלתי וגם נהנתי מזה. הייתי אוכל 200 קלוריות ביום וירדתי 16 ק"ג בחודשיים. אני כל הזמן חיי בין הרעבות קיצוניות לבין אורח חיים נורמלי אני לא מצליח לצאת מזה.
הפכתי להיות פרפקציוניסט לגבי המראה שלי אני כל היום רק עסוק בזה.... קונה בגדים יפים כדי להסתיר את עצמי.. מתעסק בסימטריה של הפנים , ברמת השיזוף, כל היום אני חושב רק על זה אני כל היום בדיכאון לא משנה איך אני נראה זה אף פעם לא מספיק בשבילי .. אני לא הולך לים כבר כמה שנים טובות ונמנע ככל האפשר מלצאת בקיץ מהבית כדי שלא יראו אותי לובש קצר שלא יראו טיפת עור שלי...אני לא מצליח לישון בלילה כל הזמן יש לי סיוטים שאני חוזר להיות שמן ושהאף שלי מתעקם ..
אני לא מצליח לדבר עם אנשים חדשים מהפחד שישפטו את המראה שלי ולכן אין לי כמעט חברים ...
קשה לי באמת שקשה לי . קראתי באינטרנט ואני חושב שיש לי דיסמורפיה ואני רוצה ללכת לטפל בזה.
יש לכם עצות? דרכים לטפל ?
תודה רבה למי שקרא !