אלימות מילולית מצד אחותי, מה לעשות?

אני חווה התעללות מילולית מצד אחותי... אני מרגישה שלא משנה מה אעשה ולא משנה כמה אשתדל... תמיד היא תמצא דברים רעים להגיד
תמיד היא תשנא אותי, תמיד היא תחפש את השלילי בי...תמיד תיטפל אליי.. תציק לי... תמיד יהיה לה על מה לצעוק ולהגיד מילות גנאי... טעות הכי קטנה שלי ובום הכל יוצא
זה כולל מילות גנאי כגון: " את ילדה רעה, את רוע, את אפס, עלובה, את זין, את אגואיסטית, לכי תזדייני" ואתם יכולים כיד הדמיון הטובה לחשוב על עוד מילות גנאי
כי אני בטח לא זוכרת את כולם... אני בטח לא זוכרת את כל מילות ההשפלה מרוב שיש המון מהן...
כשאני איתה תמיד אני מפחדת שלא אעשה משהו שירגיז אותה.. שלא אומר משהו שירגיז אותה... כי אחר כך מה שנקרא הלך עליי... השד שבה יצא
והיא שוב תחזור על אותו מעגל אלימות מילולית של השפלה גנאי וצעקות ואפילו צרחות לפעמים...
חשבתי שאם אשתמש בכלים שלה... אם "אלחם בה" ... אם אשתמש באותן מילים... אם אצעק גם... אולי זה יגרום לה לסגת מההתנהגות שלה... אולי היא
תראה שאני לא כזה אדם חלש ושהיא לא יכולה להכנס בי מה שנקרא... כי אז היא "תחטוף " גם... אבל זה לא עובד.. זה פשוט לא עובד... זה לא מסיר את
ההתנהגות השלילית שלה...
בזמן שכולם מסביב.. הדודים... החברים שלה.. החבר שלה.. אוהבים אותה... אני מסתובבת בבית אחוזת אימה... כי אני יודעת שכשהם ילכו.. היא תחזור להיות
שוב אותה "מפלצת" כמו מקודם.... כי באמת שדודים שלי אצלנו ואחי הנשוי.. אז אחותי פתאום נראית הכי חמודה...
אני לא יודעת ממש מה לעשות... להגיש תלונה זו לא אופציה.. לערב איש מקצוע זו לא אופציה...
אני יודעת שמה שאני צריכה זה פשוט לברוח מהבית הזה... להתרחק ממנה.. ללכת לגור לבד.. אבל המצב הכלכלי כרגע לא מאפשר לי ללכת לשכור
דירה לבד... ובעצם אין לי לאן לברוח... אלא פשוט "לספוג ולספוג ולספוג" כל מה שיש לה להאכיל אותי...
פשוט כל דבר שנאמר שלא מוצא חן בעיניה... או משהו שלא במקום בבית.... או שהבית לא מתנהל מה שנקרא בצורה חלקה... היא תצעק ותשפיל
ותלכלך עליי... הרי לא תמיד דברים יכולים ללכת בצורה חלקה... לא תמיד יש זמן לנקות.. לא תמיד יש זמן לסדר... והיא מבחינתה הכל בבית צריך להיות מתוקתק...
אני לא הלכתי לראיון עבודה כי הייתה כביסה על השולחן... והיו כלים בכיור.. וחששתי שאם אשאיר את זה ככה היא עוד פעם תלכלך עליי ותכפיש את שמי... ותצא עליי...
בקיצור אני מהלכת עם מתח בחזה לאחרונה... פעם זה היה כשהיא הייתה בסביבה.. היום גם כשהיא לא בסביבה יש לי מתח בחזה... וחרדה... ואני אפילו חושבת
שיש לי כבר טראומה ממנה...
היא גם צועקת המון על אמא שלי... פשוט היא צועקת ממש בקלות... מתרגזת בקלות... ואמא שלי סופגת את זה... ושותקת לה על זה... אם אמא שלי לפחות
הייתה מעמידה אותה במקום.. אולי הכל היה משתנה... אבל אמא שלי סופגת את זה... וכביכול "נותנת אור ירוק" להתנהגות מעין זו...
בקיצור מה שאעשה ומה שלא אעשה... וכמה שלא אשתדל... ומה שלא אגיד או כן אגיד... תמיד "השד יצא" כך שיוצא שההתנהגות שלה ממש לא קשורה אליי ספציפית
אלא יותר קשורה אליה.. זו פשוט היא... אבל הקטע שההאשמות שלה תמיד יוצאות עליי... רק עליי.. אני תמיד אשמה בכל דבר... אני תמיד הלא בסדר...
בקיצור... מה הייתם עושים במקומי? איך הייתם מתמודדים עם זה? תודה....