דתייה או חילונית?

שלום, קודם כל תודה שנכנסתם זה חשוב לי מאוד .
אני ילדה דתייה , בת 17 ולומדת באולפנה. המשפחה שלי היא דתית לאומית. לא חרידים ולא דוסים. ההורים שלי מאוד פתוחים ולא לוחצים עלי בנושא הדת, אבל אם אחזור בשאלה זה כן ישבור אותם. אני הולכת עם חצאיות, אבל לא שומרת שלושת רבעי. לא שומרת נגיעה . שומרת שבת ושומרת כשרות. בחצי שנה האחרונה האמונה שלי התחילה להתפוגג, פעם הייתי דוסה ברמות מפחידות, הייתה לי אמונה מטורפת ועכשיו זה מרגיש לי שהיא נעלמת. אני מתוסכלת כי אני כן רוצה להאמין וכן רוצה להיות בטוחה שמי שאני ובמה שאני. קשה לי עם החוסר ידיעה הזו. אני מרגישה שבבית אני ילדה אחת ומחוץ לבית אני ילדה אחרת, מרגישה שיש לי פיצול אישיות מטורף. אני הגאווה של ההורים שלי, אני לא יכולה לאכזב אותם. אני כן מאמינה בקב"ה וכן מאמינה בתורה, אבל קשה לי להכיל את הדבר הגדול הזה. אני יודעת שכשאגדל ארצה שהילדים שלי יקבלו חינוך דתי ושאתחתן עם מישהו דתי. אבל כרגע אני מבולבלת בתך עצמי, אני לא יודעת איך להגדיר את עצמי, אני לא יודעת מי אני. פעם הייתי מתפללת שלוש פעמים ביום ועכשיו אני לא מסוגלת אפילו להגיד קטע תפילה אחד קטן. אני לא מרוכזת, אני לא מרגישה שיש תוכן למה שאני אומרת, אני לא מרגישה שאני מ ת כ ו ו נ ת . פעם היו רואים עלי שאני דתייה ועכשיו אנשים לא יודעים מה אני, אנשים אומרים עלי "בטוח שהיא תצא מהבית והיא תחזור בשאלה". וקשה לי עם כל האמרות האלה, איך זה הפך להיות ממצב שהיתי ילדה עם חצאיות ארוכות וחולצות שלושת רבעי למצב של ילדה עם חצאית פיצית וקצרצרה עם חולצות שכמעט אפשר לקרוא להן גופיה? איך הגעתי למצב שאני כבר לא שומרת נגיעה? אני רוצה בחזרה את האמונה שלי, אני רוצה בחזרה את האושר שלי, אבל לא יודעת איך לגרום להכל לחזור להיות כמו פעם. קשה לי עם זה שדבר הכי חשוב והכי מרכזי בחיים שלי נעלם לו פתאום, איך אני מחזירה את האמונה לחיי ? איך אני לא יאכזב את ההורים שלי ? איך אני מתמודדת עם כל הסימני שאלה שיש לי כרגע ? אני מרגישה בתך מערבולת מטורפת של אי וודעות אחד גדול. אני אוהבת להיות בטוחה בעצמי ובמי שאני ובזמן האחרון פשוט איבדתי את עצמי.
מצטערת שזה יצא כלכך ארוך , תודה לכל מי שקרא ואשמח לעצות. :)