היי אני רוצה לפרוק ואם תביאו תגובות לזה או עצות תודה לכם!
יש מישהו שחשוב לי ובמה זה מתבטא: מחשבות לא פוסקות עליו פיזי ורגשי,
שומעת את הקול שלו תקוע לי בראש,הצחוק שלו,מתגעגעת אליו,רוצה לחבק אותו.
מחכה לצאת איתו לים וכ"ו,לא אכפת לי שום דבר רק להיות לצידו ושיהיה לצידי,
חשוב לי שיהיה לו טוב,שיאכל,שישתה מספיק ולא רוצה להכיר מישהו אחר.
בחיים לא היה לי כזה דבר רק כשהייתי ביסודי אני בת 24 שמרגישה בת 10 איתו,
וכשמספר דברים ומדבר בחכמה אני נשאבת ומסתקרנת ממנו כל יום מחדש.
זהו לא רוצה יותר לפרט השאלה האמיתית שלי היא איך אוהבים?מתמסרים?,
אני כל כך רוצה בו וחושקת והוא כבר יודע מכך נשאר רק לעשות,להיות נוכחת.
הוא מבלבל לי את החיים הייתי רגילה לברוח אבל עליו לא מסוגלת לוותר משגע,
אני סופגת את הסיבובים שלו,הפסקות שהוא צריך לחשוב,ידוע הוא צריך חום.
הוא ספג שאני נרתעתי מינית ועכשיו שאני מנסה שישב לידי כל דבר הוא מתרחק,
בבקשה תגידו שיש לזה תקווה שנסתדר?אני משתגעת ממנו חח והוא ממני.
עוד משהו אני מקנאה לו ממתי אני קנאית וזה מביך אותי אני שומרת בפנים:(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות