קנאה
שלום,
מאז שאני קטנה תמיד עשיתי דווקא, ובסוף תמיד הבנתי שאת הדווקא הזאת אני עושה רק לעצמי ולא לאף אחד אחר.
איך זה מתבטא?
כשהייתי ילדה וההורים לא הסכימו לי לצאת לטייל עם חברים, עשיתי דווקא, ברחתי מהבית בלילה.
תמיד שאמרו לי "לא" עשיתי את ההפך הגמור.
היום אני בת 24, והדווקא הזה לא עוזב אותי.
והוא מתבטא בכל דבר, גם בזוגיות.
"אם אתה יוצא לטייל עם ידידה, אני אצא לטייל עם ידיד!"
"אם לך מותר, גם לי מותר!"
"אם אתה הולך לחברים עכשיו, למה לי לשבת בבית? אני גם הולכת לחברות!"
"אם אתה מדבר עם בחורה, אני אדבר עם גבר"
העניין הוא שאפילו לא בא לי לטייל עם ידיד, לא בא לי לעשות את מה שהוא עושה, לא בא לי ללכת לחברות עכשיו, לא בא לי לדבר עם גברים!
שאל אותי " אם אני אבגוד בך תבגדי בי גם?" כמו טיפשה עניתי כן.
כמובן שאחרי זה אמרתי שנפרדים חד משמעית. אבל ה"כן" הזה.
עכשיו זה הוביל למקום לא טוב. הרי הגיון אומר שאם בוגדים בך אתה נפרד מהבן זוג/סולח. אבל לא להחזיר לו.
הוא בטענה שאם אחשוד לרגע שהוא בוגד, אפילו משהו בקטנה, אני אלך ואבגוד. זה ממש לא טוב !!
מה דפוק בי, מה מניע אותי לעשות דווקא? ממה זה נובע? מקנאה? מאובססיה?מהפחד להישאר לבד? תלותיות ?
איך להתמודד עם הדפוס התנהגות המיותר הזה? לנשוך שפתיים?
האם מישהו אי פעם נתקל במצב כזה? או שזה רק אני זן נדיר שעושה נזק לזוגיות שלו?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025