מאז שאני זוכרת את עצמי, יש לי חברה הכי טובה- 9 שנים. מהגן ועד כיתה ה' היינו צמודות כמו דבק אחת לשנייה - בעיקר כי היא הייתה חסרת ביטחון ואני אפילו עוד יותר וביחד נהנינו להסתובב לבד בהפסקות ולדבר. בכיתה ו' הפסקתי להיות ביישנית והביטחון שלי עלה, והתחברתי עם בנות מהכיתה, כולל ילדה אחת שהלכתי לאותו חוג איתה (נקרא לה מורן), והחברה הכי טובה (נקרא לה נופר) התחברה איתה גם ונהיינו שלישיה, למרות שנופר כל הזמן אמרה שזה לא טוב להיות בשלישייה, מה שלא היה חדש לי, מכיוון שכבר מכיתה ב היא נהייתה מאוד קנאית בנוגע לחברות שלנו.
בכיתה ז' , כמה ימים לפני תחילת השנה כשערכו לנו היכרות עם הכיתה החדשה (אני ונופר נשלחנו לאותה כיתה שמחולקת לחצי: אני בחצי אחד והיא בשני) הכרתי ילדה נחמדה (נקרא לה אופיר) שמצאתי איתה הרבה דברים משותפים ועם הזמן אני נופר ואופיר נהיינו שלישיה . הכרתי גם עוד ילדה (נקרא לה בר) שהייתה חברה טובה שלי ולא של אופיר ונופר, וככה יצא שהיה את אני ובר, ואת אני אופיר ונופר. בכיתה ח' אופיר ובר התחברו, ואז גם אנחנו נהיינו שלישיה, ואז נופר נשארה בחוץ . מאז הביטחון של נופר ירד מאוד, היא נהייתה ממש מעצבנת ולא זורמת, והיא לא פתוחה אפילו איתי, וזה גם גרם לזה שאני אופיר ובר רבנו עם נופר בגלל ההתנהגות שלה, אבל השלמנו מאז. בימים האחרונים אני ואופיר רבנו שוב עם נופר, שאמרה לנו שהיא בכלל החברה הכי טובה של מורן. אין לי מושג מה לעשות כי כבר נמאס לי לריב עם נופר בגלל חוסר הביטחון שלה והתלות שלה בי, הלוואי שהיא תחזור להיות פתוחה וזורמת כמו שחברות הכי טובות אמורות להיות אחת עם השנייה. מישהו יכול להגיד לי מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות