היי, אני בת 21 ואני מרגישה תקועה.
כל החיים אני מרגישה שני עושה טעויות, אני לא סומעל עצמי שאחליט החלטות נכונות ותמיד בודקת מה הורי היו מחליטים במקומי.
עניין זה מפריע לי בכל תחומי החיים:זוגיות, לימודים, חברות.
לדוגמא: למדתי קלינאות תקשורת שנה אחת, מדובר במקצוע תובעני, ובסמסטר הראשון הוצאתי ציונים נמוכים. בסמסטר ב בוצאתי ציונים ממש גבוהים מעל 95, אך בעקבות ציוני סמסטר א לא יכלתי להמשיך במוסד הקיים. שאלתי את הורי אם להתחיל שוב שנה א, והם אמרו שלא יודעיםאם אצליח וזו החלטה שלי. עברתי מקצוע למרות שהוא פחות מאתגר אותי, הן מבחינה לימודית, עניינית, והן מבחינת השכר.
ואני ממש מתחרטת שעזבתי את קלינאות תקשורת, אולם אני כבר בת 21 ונשאר לי שנה במקצוע הקיים.
קשה לי שאני מחליטה החלטות ואז אומרים לי שאני עושה טעויות כל חיי.
זה גורם לי לרצות להימנע מקבלת החלטות. מצד שני הורי כועסים עלי שאיני מחליטה לבד, כי מכיוון והם מחליטים עבורי, כאשר המצב לא עובד לפי התוכניות שלי אני מאשימה אותם, מדוע ייעצו לי ללכת בדרך מסויימת אם היא לא הוכיחה את עצמה?
הדבר הזה מקשה לי נורא בחיים. אני מרגישה שאיני ממצה את עצמי, את הפוטנציאל המצוי היא , הן מבחינה לימודית, והן משאר היבטי חיים. קשה לי שהורי מאוכזבים ממני,
והכי קשה לי שכבר שנתיים למדתי מקצוע שלא מאתגר אותי מבחינה אינטלקטואלית כמו רלינאות תקשורת ואין לי ממנו סיפוק.
נשארה לי שנה אחת למקצוע.
אני מרגישה אובדת עיצות.
יש למישהו הארה בנושא?
תודה רבה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות