לא מוצאת גן עדן על האדמה, איך נכנסים לתור הענן הצבעוני הזה שנקרא חלום?

טוב, אני באמת לא יודעת כל כך מאיפה להתחיל.
אני גם לא רוצה ליצור רושם של אחת שמרחמת על עצמה ולא ניסתה לעשות דברים בחיים ולקום ולצאת לבד מכל הבורות שנפלתי אליהם
אני יודעת, לכל אדם בעולם יש קשיים והתמודדויות והבנתי שאסור להראות עצב בעולם הזה אם אין אדם שבאמת-באמת קרוב אלייך ויכול להכיל אותך בכל הרגעים שלך ולהרים אותך משם...
כי אז יגידו לך- את עוד צעירה, החיים לפנייך, תיהיי חזקה, תתמודדי, תרימי את עצמך, תעשי, תמשיכי.... תמשיכי ללכת....
אבל לאן?
לאן להמשיך ללכת? אני לא רואה אור בקצה המנהרה..
איך מתקדמים פה?
טוב פשוט פאק איט אני לא אנסה להציג משהו אחר ופשוט אציג את מה שאני מרגישה.
לא רוצה להסתתר. לא רוצה לייפות, לא רוצה לשקר
רוצה להציג את המציאות כמו שהיא.
עברתי חיים לא קלים. מלאים ברצף של התמודדויות.
סוף החודש יהיה לי יום הולדת 25, ובנוסף עכשיו תקופת החגים.
וזה גורם לי לחשוב על הסביבה שלי, על המשפחה שלי ועל ההתקדמות שלי בחיים.
אז אני נמצאת בחרא של סביבה, אין לי באמת משפחה ולא הצלחתי להתקדם לשום מקום
אני יודעת שרק אני יכולה להרים את עצמי אבל הרמתי את עצמי כבר אינספור פעמים וכשלבן אדם אין גב ואין מי שיעזור לו להתמודד ולהצליח..
הוא נשבר. כמוני.
אני כל כך רוצה לצאת מהבית... רע לי בבית.
אני חושבת שאדם יכול להתקדם רק כשהוא נמצא בסביבה שמתקדמת ומקדמת
הבית שאני חיה בו הוא בית קברות.
שני הורים שישנים בחדרים נפרדים, בית מושכר ב3000 ש"ח, אין פרטיות חוץ מהחדר שלי. אבא יושן 12 שעות וב12 שעות הנוספות אוכל ורואה טלוויזיה.
אמא אישה חולה ודכאונית,
אין כסף, אין חגים, אין שיחה טובה, אין גב, אין עזרה, אין משפחתיות, אין אהבה.
ו...אין פרנטנר לחיים.
אני מרגישה שהכתיבה שלי מלאה חורים ואיני מצליחה להעביר בדיוק את מה שאני רוצה בלי שיצוצו מלא שאלות. גם בזה לא הולך לי :(
אני בחורה מאוד יפה, (ואני לא מעידה את זה על עצמי בדר"כ משתדלת להיות צנועה). מאוד חכמה ובדר"כ מלאת חיים ואופטימיות ומלאה ברעיונות ודברים שהייתי רוצה לעשות...
אבל אני לא יכולה ככה. הגעתי למצב שאני פשוט לא יכולה להמשיך לבד
יש לי חיובים קבועים כל חודש של 5000 (אוטו, טלפון, אוכל, ביטוח ועוד)
אני רוצה לצאת מהבית להשכיר דירה, אני יודעת שברגע שאצא מהבית הזה שמביא לי אנרגיות רעות ותוקעות הכל ישתנה לי
אבל איך אצליח להשכיר דירה כשכל דירה נורמלית עולה מינימום 3000??
אני צריכה משכורת של מינימום 10,000 וגם זה לא ממש יספיק.
ומה עם לחיות? לצאת? לטוס לחול? ללמוד? לפתח את הרעיונות שלי??
מאיפה מביאים את הכסף?
אני עובדת והכסף לא מספיק לי לחיות.
איך אני יוצאת מפה? איך? איך?
תמיד אשאר לבד...? איפה הפרנטנר שלי לחיים.... איפה אתה? אני כל כך צריכה אותך.
הייתי קשר של 5 שנים וזה נגמר סופית כשהייתי בת 22. מבחינתו הוא רצה להתחתן ולהביא ילדים ולחיות איתי את כל החיים...
אבל אני הבנתי שזה לא זה. וחתכתי. אפילו שהוא מנסה לחזור עד היום.
מאז לא מצאתי אף אחד. ואף אחד לא מצא אותי.
וזה מרגיש כאילו זה נצח. וכאילו זה לנצח.
עשיתי הרבה שטויות בחיי כשהייתי במצבים כאלה. ושילמתי עליהם.
וזה גרם לי להרגיש אפס. ועדיין גורם לי לפעמים.
אני באמת לבד.
האמת שכל מה שאני צריכה זה חיבוק חם ואמיתי ומישהו שיהיה שם להגיד לי שלא משנה מה, הוא איתי..והוא מאחוריי, עומד שם, גם כשאני נופלת, כדי להחזיק אותי חזק ולא לתת לזה לקרות.
ולהחיק אותי עם הידיים מאחורה ולתת לי פוש קדימה... שנתקדם ביחד.
לעבר כל החלומות
שהולכים וניהים רחוקים יותר עם הזמן.......
אז, מה אמרנו? איך נכנסים לתור הענן הצבעוני הזה שנקרא חלום ומצליחים לחוות את רגעי השלווה אינסופית בתוך כל הכאוס.....?
----------------------------------------------------
All we do is play it safe
All we do is live inside a cage
All we do is play it safe
All we do, all we do

I've been upside down
I don't wanna be the right way round
Can't find paradise on the ground