אני וחבר שלי כבר 7 חודשים יחד , אוהבים מאוד אחד את השניה ולפני הגיוס שלו היינו כל יום וכל היום יחד הוא חודש וקצת בצבא , יוצא שושים וכרגע הוא סוגר שבת (יכול להיות שישאר ויסגור 21 ) הוא לא קרבי אבל היציאות בסדיר הן 11 3 , התרגלתי לזה שהוא יוצא בסופש ואנחנו מבלים את כולו יחד ועם חברים אבל עכשיו להתרגל שוב לזה שהוא יוצא פעם בשבועיים, הימים האלו מרגישים לי קצת ריקניים וארוכים מאוד בלעדיו, יוצא לנו לדבר קצת בשעת טש שלו ואם יש הפסקות במהלך היום הוא לפעמים מתקשר(לא תמיד). היומיים האחרונים לא דיברנו כמעט בכלל.. כל השבוע הזה אני במחשבות על זה שהזמן עובר בלעדיו, אנחנו לא יכולים לספר אחד לשניה כלום, ומפחדת שזה יגרום בעתיד ריחוק.. ואולי הוא גם חושב ככה ומרגיש שזה גורם לו ריחוק ממני.. זה ילדותי מצידי לחשוב ככה? איך להתמודד עם זה טוב יותר? יש לציין שלפני שהוא חוזר לבסיס אני מבואסת מזה והוא תמיד אומר לי שיהיה בסדר ומה אני דואגת .. ואני באמת לא דואגת לקשר שלנו זה פשוט מבאס לא לראות אותו כל כך הרבה זמן והריחוק הפיזי הזה מכניס אותי לסרטים.. אנחנו מדברים על הכל התקשורת בנינו מצוינת ויצא שדיברנו על זה כמה פעמים אבל אני לא רוצה להזכיר את זה יותר מדי כדי שזה לא יוריד אותו ויקשה עליו יותר גם ככה קשה לו כי תכלס הוא זה שרחוק מהבית בנוסף למרחק ממני..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025