לפני יומיים התחלתי להרגיש צריבה באיבר המין, בהמשך ראיתי סוג של פצעונים שרק הלכו והתרבו. גם הכאב חזק יותר והוא נמשך כל היום ללא הפסקה. מתן שתן מלווה בכאב עז עד שבפעם האחרונה לא הייתי מסוגלת לסבול. בנוסף, זה מלווה בהמון הפרשות מאיבר המין.
כמובן שהצעד הראשון שלי היה לפנות לרופא ולא לאינטרנט- אך בגלל החג, התור הקרוב ביותר הוא רק בשבוע הבא.
מחיפוש באינטרנט, הסימנים נראו לי מתאימים מאוד להרפס. שאלתי את הבחור איתו אני מקיימת יחסי מין אם היה לו לאחרונה הרפס - והוא אמר שכן.
היה לו הרפס בפה, הוא טוען שזה היה בשלב שכבר לא מדבק, בו הפצע כבר הגליד. אבל אני מבינה שזה פשוט לא נכון.
אז עוד לא אובחנתי עם הרפס, אך כרגע זה נראה מאוד מתאים. אני לא מצליחה להירגע מאז, כועסת על עצמי שלא שמתי לב לפצע שלו, עליו שלא סיפר וירד לי כשהוא עם הרפס, חוששת לגבי חיי המין שלי בעתיד ועל העובדה שתמיד קיים סיכוי להדביק אחרים ואיך לעזאזל אפשר לעשות את זה למישהו? מי ירצה בכלל לקחת את הסיכון הזה?
ובנוסף כמובן הכאבים כרגע חזקים מאוד ונראה שיש עוד נצח עד לתור לרופא. אני מנסה תרופות סבתא (שמן עץ התה, שמן קוקוס, אלוורה), אך הם לא עוזרים ממש להעביר את הכאב. במיוחד במתן שתן שנהיה כמעט בלתי אפשרי מרוב כאב.
מה ניתן לעשות? איך מקלים על הכאב בנתיים?
ובעתיד, איך מתנהלים עם זה? הבנתי שהרפס מדבק רק כשיש התפרצות ושהוא יכול גם לא להתפרץ יותר - אך גם קראתי שלא תמיד יש סימנים להתפרצות, או שמדובר בשלב מוקדם וקונדום לא מגן לגמרי מהדבקה. ברור לי שלא אוכל להסתיר את זה מאף פרטנר, אני לא מבינה בכלל איך מישהו יכול לקחת את ההחלטה הזאת אם להסתכן או לא- בשם מישהו אחר. אני כל כך כועסת על מי שהדביק אותי ולא רוצה לעשות את זה לאף אחד אחר. אז איך ממשיכים לנהל ככה חיי מין נורמליים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות