אז שלום.. עוד פעם.
ונ.ב: מצטערת על המגילה שלפניכם!
ניגש ישר לעניין-
יש לי חברה, ממש טובה, שאני ממש אוהבת אותה,
ואני חושבת.. לא בטוחה שהיא אותי.
אבל הבעיה היא שיש לה אישיות חצופה.
היא לא יודעת שהיא פוגעת בי, ומטרידה את הביטחון העצמי, כשהיא אומרת לי דברים בסגנון: "את יודעת, את מכוערת!", "אין לך גוף יפה", או "את שרה מכוער", ומה שהכי חוזר על עצמו, "תגידי, כמה את אוכלת?! שמת לב כמה השמנת?!"
אני כבר הרבה זמן מנסה להתעלם...
היא לא שמה לב שהיא פוגעת בי, מורידה לי את החשק לבוא בכלל לבית ספר, ואני לא מאלה ששונאים את בית הספר.
אני יודעת שהיא לא אומרת את זה בצחוק. היא לא ילדה כזאת, ותאמיני לי שאני מכירה אותה מספיק כדי לדעת את זה.
יש פעמים שאני לא נעלבת ממנה, אלא כועסת עליה, אני מחזירה לה... אומייגאד אתם לא תרמו להיות לידה תאמינו לי! היא פשוט משתגעת ומתחילה לצרוח עליי.... אלא רגעים שאני שונאת אותה ולא רוצה לראות אותה.
אבל הילדה הזאת.. היא ילדה שיכולה להקסים כל אחד. כמה ימים אחרי זה היא חוזרת להיות הביאףאף שאני מכירה.. ואני משלימה איתה. ואז כל העניין הזה חוזר על עצמו שוב ושוב... זה כאילו התמכרתי אליה, ואני פשוט לא יכולה להיפרד ממנה!
תקשיבו, היא ילדה בעייתית. יום אחד היא מתעוררת עם מצב רוח רע, אלא ימים שהיא מתנהגת אליי כמו אל סמרטוט, ויש ימים שהיא מתעוררת על הצד הטוב שלה ואנחנו כמו ביאףאף, ממש כמו אחיות! אני פשוט לא יכולה להיפרד ממנה.
מה אני לעזאזל אמורה לעשות?!
להגיד לה שלא תתקרב אליי זה כמו להגיד לחמאס שיפסיקו לעשות טרור.
להתרחק ממנה בעצמי זה כמו להיגמל מסמים אחרי שש שנה.
לסבול אותה עד שהחטיבה תגמר זה כמו לסבול סכין בראש.
לספר למישהו מבוגר זה כמו להודיע לכולם שאני שטינקרית מכוערת, שמנה, מוזרה וחנונית, כי הילדה הזאת מלכת הרכלניות של הכיתה.
(סליחה כל התיאורים האלה.. אני ילדה מוזרה.. יכול להיות שהיא באמת צדקה כשהיא אמרה לי את זה מול כל הכיתה והמורה?!)
לעזאזל!
HELP ME!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות