יש לי עכשיו התקף חרדה וזה לא אמור לקרות כי אני לוקחת כדורים שהפסיכיאטרית אמרה לי לקחת אבל זה עזר לי עד שחבר שלי שלך לי "אנחנו צריכים לדבר" והתחלתי להרגיש נוראי. הוא אמר לי שהוא רוצה להבהיר כמה דברים לגבי היחסים ואני אמרתי לו אני לגמרי מבינה אם נמאס לך ממני.אחר כך שלחתי לידיד טוב שלי את זה והוא ניסה לעודד ועד כמה שאני מנסה לצאת מזה אני לא מצליחה. אני יושבת מול המחשב בוכה בטירוף לא מבינה למה אני בכלל חושבת על משהו שלא קרה. ההתקף ממשיך כי אני כל הזמן חושבת "לא טוב לו עם המשוגעת הזאת! שיפרד ממנה! מגיע לו הרבה יותר טוב כי הוא כל כך מדהים ואני כל כך מיותרת".
הייתה לי שנה שעברה תקופה קשה,שכללה עישון,שתיית אלכוהול וחתיכת ורידים. התקופה הזאת הייתה לי מאוד קשה נפשית ואני מנסה לא לחזור לזה, אבל עכשיו אני חושבת "ומה אם ניפרד?". ..באותה שנייה שחשבתי על זה,רציתי לקחת כל דבר שיכול להיות בהישג ידי:סרגל,מספריים קטנות וחדות..כי סכין אין לי איך להשיג..אמא תחשוד.
אני לא רוצה לחתוך שוב!אני לא רוצה לראות את החתכים האדומים האלה שצועקים לי "את חלשה!נשברת! לקחת את הסכין וחתכת כי את חלשה!".
לכתוב את זה היה לי מאוד קשה. פרקתי המון ואני עדיין לא רוצה שהוא יסבול ממני,אני המשוגעת והמטומטמת שחתכה ועישנה כי לא היה לה שכל לחשוב על מה שהיא עושה.
אתם לא חייבים לקרוא הכל..אני םשוט כל כך הייתי צריכה לכתוב את זה כי אני מתבטת במחשב הרבה יותר טוב..ככה אי אפשר להסכל עליי ולחשוב"איזו עלובה".
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות