אני ממש צעד לפני שחרור,והתחלתי לחשוב על כל התקופה הזו שאני אשאיר מאחורי.. את כל האנשים שכמראה לא אראה יותר והקשר הזה ינותק לחלוטין. מצד אחד יהיה לי מאוד קל לעזוב כי אני מאבדת עניין מהר באנשים והזכרונות מתפוגגים עם הזמן,אבל מצד שני אני חושבת לעצמי על איך לא שמרתי לעצמי אנשים בצבא לאזרחות,כמו כולם בערך .. זה דיי מאכזב אותי שלא הצלחתי למצוא חברים לחיים בצבא כי זה כעיקרון התקופת זמן בחיים שאתה אמור להכיר את האנשים שהם בסופו של יום כמו אחים שלך.
אז אני דיי מאוכזבת מהעניין ואני דיי מקנאה באלו שכן שומרים על קשר אחרי צבא, כי לי אין ממש עם מי..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות