כבר שנתיים אני נמצאת בקשר עם בחור (26) שבעיניי שיא השלמות, אני מאוהבת בו מעל הראש ויש בינינו קשר מיוחד סקס אדיר משיכה מטורפת וחברות מדהימה. הבעיה איתו, שהוא מפחד מהמילים "זוגיות/אהבה/חתונה" בעצם כמו כל גבר אני חושבת, מפחד להתחייב, במשך שנתיים אין לנו הגדרה כביכול אבל זה לא מה שמפריע לי, העיקר שהוא איתי, נאמן לי וטוב לנו ביחד. הוא נפגע קשות מהאהבה הראשונה שלו ולא מאמין באהבה וכל הבולשיט הזה, ואני מרגישה שאני על תקן "המשקמת" מכניסה לו ביטחון מעלה לו מהללת וכו. אני כביכול "הקשר" היציב הראשון הארוך שלו וכל פעם שמגיעה שיחה עלינו, הוא נמנע מלענות להגיב או להרחיב בנושא ( ניסיתי גם דרך לחץ , גם בדרך מגניבה ועקיפה, ניסיתי בעצם כל דרך להבין איפה אני עומדת) הקשר עצמו מושלם, מדברים יומיום אחד עם השניה שעות, נאמנים אחד לשניה, אנחנו החברים הכי טובים אחד של השניה, כשאנחנו נפגשים זה מרגיש כאילו האהבה תחרפן אותנו ( גם מהצד שלו) ,הסקס מושלם ורק משתבח יותר ויותר ( יש לציין שאיתי הוא נפתח לעולם ומלואו בסקס - חוץ מהתנוחה המיסיונרית לא כזה ידע משהו) השאלה זה למה הוא בורח מהרגשות ומפחד מהם? זה מתבטא בסינונים מידי פעם (בכוונה) בדיבור אדיש , בלא לענות על שאלות על רגשות, הרי ברור שיש פה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות