שלום לכולם..
אני אתחיל מההתחלה
יש לי חבר במשך שנה וחצי, הראשון שלי בהכל, לפני כמה חודשים הוא נפרד ממני (בהודעה) הוא טען שהוא לא רוצה קשר במהלך הצבא ושאני חונקת אותו.
הרגשתי נורא, הרגשתי שהשמיים נופלים עלי זה בא ממש בהפתעה..
הכל היה טוב ביננו ופתאום קמתי להודעה כזאת.. הייתי שבורה בחיים לא כאב לי ככה, ניסיתי לדבר איתו וספגתי ים השפלות וכאב אין סופי, הוא אמר לי שאין סיכוי שנחזור והוא לא מאמין שנצא מזה..
אחרי חודש של בכי ותסכול הכרתי מישהו, הוא היה נחמד אלי, הקשיב, היה כתף תומכת, מצאתי את עצמי שוכבת איתו .. אין ספק שזאת הטעות הכי גדולה שעשיתי בחיים שלי.
הרגשתי כל כך מגעיל אחר כך רציתי למות אין לי מושג למה עשיתי את זה בכלל, אולי כי רציתי למצוא נחמה, רציתי לנקום, רציתי להרגיש שאני שווה משהו אחרי שהבטחון שלי שאף לאפס, הצטערתי ישר וזאת הייתה הפעם היחידה והאחרונה.
אם הפרידה הזאת הייתה קורת היום אני יודעת שלא הייתי עושה את זה, חשבתי שזה יעזור לי לשכוח אותו.. רך היום מבינה שזאת לא הדרך.
אני וחבר שלי חזרנו אחרי חודשים אנחנו ביחד כבר ארבע חודשים ומדהים לנו, אני יודעת שזה נשמע לא אמיתי אחרי שהוא נפרד ממני אבל אני יודעת שהוא מאוד אוהב אותי.
אך המצפון שלי אוכל אותי.. שאלתי אותו על סטואציה שזה היה קורה והוא אמר שהוא לא מסוגל לחשוב שגבר אחר נוגע בי, שהוא ירגיש שאני לא שלו באמת, שהוא ירגיש שאין לי כבוד שאחרי חודש שכבתי עם מישהו אחר ושהוא יסתכל עלי כל כך שונה ויפרד ממני ישר
רציתי לבכות אני מרגישה כל כך רע עם עצמי, חשבתי להפרד ממנו בגלל זה, אני מאוד מאוד אוהבת אותו אני מפחדת לאבד אותי והחרטה שלי ענקית. האם לספר לו? אם כן איך? ואיך להכין את עצמי לפרידה שתבוא ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות