בערך מגיל 17 אני סובלת מחצ'קונים ומאז הביטחון העצמי שלי ברצפה למרות שתמיד אומרים לי שאני יפה... ניסיתי הרבה דברים (חוץ מרואקוטן) וכלום לא עזר ובסוף התחלתי לקחת גלולות למניעת הריון וזה באמת עזר והפנים שלי היו חלקות ...ולפני כמה חודשים הפסקתי לקחת ועכשיו הכל חזר (לא כמו שהיה פעם אבל עדיין יש פצעים)...
המחשבה הזאת שבגיל 19 עדיין יש לי פצעים פשוט מכניסה אותי לדיכאון ..
גיל 19 זה גיל שמתחילים להכיר בנים ולצאת וכו' (אצל הדתיים .. ובאמת לא ציינתי שאני דתייה) ובימינו כולם מסתכלים על החיצוניות (בעיקר בנים) ולא משנה כמה את יפה ונראת טוב אם יש לך פצעים (או כל בעיה אחרת) אף אחד לא ירצה אותך .. .לפחות ככה אני חושבת..
והמחשבה הזאת שאולי אני לא אכיר אף אחד ואף אחד לא ירצה אותי בגלל שיש לי פצעים מדכאת .. (למרות שאני מתחילה לקחת רואקוטן ואני מקווה בע"ה שהכל יעבור ולא יחזור).. אני כל היום בוכה והביטחון שלי מדרדר מיום ליום למרות שכבר אמרתי שתמיד אומרים לי שאני יפה .. אבל כשזה מגיע לבנים ברגע שיש לי חצ'קון אני פשוט לא מסוגלת להסתכל עליהם מרוב בושה ו'פחד' שהם פשוט יתרחקו ולא ירצו שום קשר בגלל שיש לי פצעים ...
כולם אומרים לי שאני מגזימה ואם מישהו באמת אוהב אותי הוא יאהב אותי גם עם הפצעים אבל קשה לי להאמין בזה כי אני מכירה בנים ואף בן לא ירצה חברה עם פצעים על הפנים. .. .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות