כל חיי הייתי בודד. בניגוד למקרה הקלאסי של טיפוס מופנם וחוסר בטחון עצמי זה לא היה מלווה בחרדה חברתית.
אלא יותר בכיוון של זה שלא ממש מודע וקל לדרוך עליו. כשכולם מסביבי יוצרים חברויות ועוברים חוויות אני הייתי בצד ופשוט לא יודע ממש איך להשתלב. בתקופת הבצפר והצבא פתאום איזה אקסטרוורט התחבר אלי, אבל זה לא היה איזה קשר עמוק ככ מעולם.
ורק בשנים האחרונות באמת פתחתי מודעות לסביבה שלי, תוך כדי התחלה של אחד הדברים הכי קטנים: קשר עין.
זה קרה הרבה בזכות כניסה לאומנות הפיתוי, שנתנה לי כל מיני הצלחות. אבל עד היום זה עדיין לא הרגיש לי מספיק.
אני עדיין מרגיש כבחור שתוהה בעולם הזה בלי יכולת אמיתית לפתח שיחה, ליצור קשרים משמעותיים ולהכנס/ליצור מעגל חברתי.
עכשיו אומנות הפיתוי דיי מפותח מתחום הnlp, ואני שוקל לקחת את זה ברצינות ולשלם להם הרבה כסף כדי להשיג את הכישורים שההורים מעולם לא נתנו
אך האם זה באמת הפתרון שאני צריך?
אשמח אם תמנעו מעצות של להכנס למין מסגרת כדי ליצור חברים, הייתי בבצפר ובצבא ויש כאלה שזה פשוט לא מספיק להם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025