יש לי חבר ממש טוב, אנחנו ביחד בדרך כלל כל הזמן אבל אם הוא הולך לחברים אחרים ובוחר לעשות משהו עם אנשים אחרים שהם לא אני כשאני פנוי אני מתחיל להתנהג כמו ילד קטן וממש נעלב או כועס אפילו...גם אם הוא אומר לי שאין לי מה לכעוס ושאני החבר הכי טוב שלו אני עדיין מתקשה להאמין לו ומרגיש חוסר ביטחון מאוד גדול וסוג של חרדת נטישה.
אני לא משוגע וכן מבין שזה לגיטימי שבן אדם ירצה עוד חברים וגם לי יש עוד חברים חוץ ממנו אבל אני תמיד ישים אותו בעדיפות ראשונה אצלי ובאמת קשה לי לשחרר מההרגשות האלה ואני באמת רוצה להיות זורם וקליל איתו ולא להעיק עליו ולא עליי אבל קשה לי לשחרר מזה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות