שלום לכולם, אני לא יודע כיצד להתחיל את מצוקתי, אז פשוט אתחיל...
אני מרגיש בבעיה אני מרגיש דכדוך ורצון להסתגר, להישאר במיטה לא לדבר עם אנשים, חוסר אסרטיביות מינימלית וחוסר במוטיבציה,
אני חושב שהבעיה היא אוננות כי בתיכון אני זוכר שכשאוננתי רציתי להסתגר וכל הדברים הנל והאוננות באה על חשבון הדברים המהותיים שבחיים. אני נמשך לנשים מינית, אבל איפה הקשר החברתי, הרומנטי?!
אימי נפטרה, קיבלתי פטור מצהל אחרי התיכון, ומאז אני לא עושה שום דבר עם עצמי, קשה לי לקום בבוקר, קשה לשמוח. כששואלים אותי מה אתה אוהב לעשות מהם תחומי עניין, אין לי מה לומר (מה אני אגיד?! אוננות?!) קשה להתחבר לדברים הכל בעין שלילית וחסרת מוטיבציה. דיבור נמוך. מרגיש תלוש בחברה בעיקר חסר מוטיבציה.
אני יודע שאנשים מאוננים, אז למה לא כולם במצבי?!
היום לדוגמא, היו לי מטלות בבית לעשות, ובמקום זה ישבתי לחפש תמונות עירום באינטרנט.
אני כבר מתחיל לאבד תקווה כי אני לא רואה התקדמות מאז התיכון וכאילו לשום דבר לא מתחבר באמת ורוצה באמת דברים חשובים כמו חברים משפחה תעסוקה, ולא את הבטלה והאוננות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025