מעניין אותי אם עוד מישהו שאל את עצמו את השאלה הכל כך מתבקשת הזאת..
מרגע שנולד לי הילד הראשון, וגם הבת השניה, אישתי מדברת אליהם לעיתים וקצת יותר מידי בגוף שלישי. זה לא משהו מוזר, זה אפילו קיים אצל רוב האנשים ולפעמים גם אצל אבות.
"רוצה שאמא תלך איתך לגינה?", "אמא תביא לך את המשחק", "אמא תחתוך לך תפוח".
הרבה זמן כבר אני חושב על זה, זה קיים אצל אימהות שלהן יש כל מיני סוגים של אימהות, כלומר אי אפשר להגיד שלמישהי נגיד היתה אמא לא טובה, אז בצורה לא מודעת היא מנסה לפצות על כך ומודיעה לעצמה על כך..לא יודע זה אפילו לא נשמע לי הגיוני.
אישתי יושבת בישיבה בעבודה, היא מדברת על עצמה בגוף שלישי? ברור שלא.
היא מדברת איתי, היא מדברת בגוף ראשון. היא מדברת עם כולם, היא תדבר עברית תקינה.
פתאום מול הילד, ובהקשר של אני אמא שלו, היא מדברת עברית עילגת.
זה קיים אצל רוב האימהות המוחלט אפילו, וחלק נכבד מהאבות, גם אצל חברים שלי.
אני מדבר במאה אחוז מהמקרים על עצמי בגוף ראשון כי ככה מדברים מעולם לא התלבטתי איך לדבר על עצמי מול הילד..
אבל זה משגע לי ת'שכל!!
במיוחד בעידן שלנו, כאשר הילד עלול אפילו להפליץ והאמא שלו נכנסת להיסטריה,
בעצם האמא מחדירה לו שפה עילגת למוח, וזה נראה לה בסדר
למישהו יש רעיון למה זה קורה לכן?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות