מאז שאני זוכר את עצמי אני בעייתי עם מסגרות, שלא תבינו לא נכון- אני תלמיד מצטיין, מוביל חברתי ואוהב מאוד ללמוד. אבל מאז שאני זוכר את עצמי, תמיד הייתי מתוסכל מכך שעד גיל 21 מכתיבים לי מה לעשות. זה מתחיל בגן, מתקדם לבית הספר ואז לצבא.
אני מרגיש בשנים האחרונות שאני לא מסוגל כבר, שאני חייב לקחת תקופת הצטננות ולעבוד על בעיות שיש לי עם עצמי. התחלתי את כיתה יב' עם קושי מטורף שהתפתח לדיכאון ולחרדות בעקבות כל הבגרויות הבלתי נגמרות, תאריך הגיוס שלי היה שבועיים לאחר סיום הלימודים- מה שלא תרם כל כך למצב הנפשי/מנטלי שלי באותה תקופה לאור זאת שהייתי מיוחד למסלול של תומך לחימה. הרגשתי שאני פשוט לא מסוגל לתת 100% מעצמי לצבא ושנשבר לי סופית, שאני חייב לעבוד קצת על עצמי, על האישיות שלי, על הקשיים שלי בחיים- כעת אני משרת בתפקיד ביומיות, בתקווה באמת לעצור קצת ולפתור כמה דברים, כדי לעשות את החיים שלי יותר קלים ונסבלים.
אני מרגיש שאני פשוט במרתון אחד ארוך, שאני חייב שנייה לעצור ולשתות מים כי אני כבר לא מסוגל להמשיך אבל אני לא יכול לעצור, כי ככה זה, כי צריך וחייבים.
אז אני רוצה להבין- רק אני מרגיש ככה? אני בן אדם מאוד מציאותי ואני יודע שאי אפשר לשבת בבית כל היום מול הטלוויזיה אבל המציאות הנוכחית פשוט נראית לי לא הגיונית.. לחיות מסופ"ש לסופ"ש, מחופש לחופש.
בשנה האחרונה התחלתי להתעניין בפסיכולוגיה וראיתי שאני מצליח לפתור הרבה בעיות שיש לי בעצמי- דברים שהכבידו עליי כבר הרבה זמן. עכשיו אני בצבא ואני לא ממש מסתדר עם הקב"נים שם, אין להם באמת סבלנות לשבת איתי בגובה העיניים ולהקשיב לי. בלי קשר לנושא הקודם עליו דיברתי, האם אפשר כחייל ללכת לפסיכולוג אזרחי והאם יש כאלו במחיר נורמלי ( עד 150 ש"ח לפגישה לדוגמה)?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025