מרגיש קושי להסתגל לאנשים וחיסרון בחברה

שלום לכולם, אני N. אני מבית חרדי, מודרני, כלומר מחובר למציאות. , גר בישוב קטן ביו"ש, אבל ממש חור. עשיתי יום הולדת 19 בשבוע שעבר ,למה שזה יעניין אנשים?... ואני לומד בישיבת הסדר חרדית.
אני בנאדם דיי ביישן, לוקח לי מלא זמן להסתגל לאנשים חדשים.


כשהייתי בישיבה הקטנה, בשנה האחרונה, לא ידעתי בכלל מה אני רוצה מהחיים שלי, למרות היותי תלמיד מצטיין. היינו רק שלושה בכיתה שלנו, לא היה לי עם מי לדבר, אני לא הייתי כזה קשור לכיתות שמתחתינו. עד שמצאתי את ישיבת ההסדר החרדית, נרשמתי וב"ה התקבלתי. עזבתי את הישיבה הקטנה 3 חודשים לפני, הייתי דיי בודד, כל היום מול המחשב בבית, אין לי מה לדבר עם המכרים שבישוב.

ישיבת ההסדר שאני נמצא בה כיום כבר שישה חודשים, זה מסלול כמו עתודה, חצי יום בישיבה והחצי השני במכללה, רובם לומדים מדעי המחשב, וגם אני רוצה כי אני חנון של מחשבים.

לפני תחילת הלימודים הייתי מפוצץ בציפיות שאמצא מלא חברה' כמוני חנונים כאלה שיש לי נושאי שיחה איתם, ויהיה לי סופסוף חברים ולא ארגיש לבד.
היה לנו בחופש יום פתיחה בישיבה, פתאום אני רואה מלא אנשים, ואני ביישן, אני רוצה להכיר אותם, וקשה לי. אזרתי אומץ ופשוט התחלתי לנסות להכיר אנשים, שלום, אני נ', מה שמך?, איפה אתה גר? וכו'. באותו היום יצאתי עם מלא בטחון עצמי, ואז חזרנו לחופשה.
בתחילת הלימודים פגשתי את חברי החדר, היה לי קשה איתם, עברתי חדר, ומאז אני עם אותם חברה', אותם לקח לי זמן להכיר, משהו כמו חודש חודשיים, איתם אני יותר פתוח.
התחלתי את מכינה הקדם אקדמית אין לנו בגריות, אז שווה ערך לזה, כדי שאוכל ללמוד תואר. , נוכחתי לדעת שלא כולם חנוני מחשבים כמו שחשבתי, חלקם רוצים ללמוד תארים אחרים..

סדר היום שלנו מאוד קשוח, בגלל הלימודים התורניים בבוקר ובהמשך היום הלימודים האקדמיים, זה טוב לי, אני מרגיש שאני עושה משהו עם החיים שלי ומנצל את הזמן טוב.

אבל מבחינת חברה, אני עדיין לא השתלבתי, אני משקיע בלימודים ולכן אני מקריב את זה שאני יכול להיות עם חברים, אני גם מעדיף ללמוד לבד מאשר עם חבר,
אולי אני לא חברותי?, זה לא נכון, הרי אני מרגיש בחסרון וצריך את זה.
יש לנו גם קבוצות וואסטאפ, אני יותר מסתכל מהצד מאשר מדבר איתם.
אולי בשירות הצבאי, אכיר אנשים?
איך זה שכבר חצי שנה אני בישיבה, ומרגיש מוקף אבל בודד?

אני יודע שמעריכים אותי, אני לא יודע אם אנשים נהנים בחברתי, לא יודע אם יש לי נושאי דיבור איתם, אני מרגיש כזה לא קשור...
אולי אכיר כבר בפורום הזה מישהו? חחח, אני עד כדי כך נואש ,
ובכלל כל המצב הזה עכשיו של המלחמה, אני בבית ויש לנו זומים, אין לי למה לצאת.
מי בכלל רוצה בחברתי?, שבסוף אני אסנן אותו?

תודה אם קראתם עד לפה, כשנראה שבאמת איכפת לכם, או שאתם סתם משועממים.
אני לא יודע מה לעשות, לא שאין לי, לא חסר דברים ללמוד, אבל אני מרגיש בודד...

אשמח לעצות, תודה מראש.