כבר לא יודע מי אני, איך ממשיכים מכאן?

היי יקרים :)
אני בן 25 מאז ומתמיד הייתי אדם של אהבת חינם ללא קשר למין, צבע, דת.. פשוט אוהב אדם ללא שום הגדרות!
עברתי ילדות לא קלה, של הילד הרגיש, הטוב שבחיים לא נכנס למריבות, אז ישר הוגקתי כ"הומו" של כולם, המון הצקות, וחוסר בחברים.
מדבר על גילי העשרה , הקושי היה מאוד גדול כי אז לא ידעתי אפילו מה זה הומו, כמובן שנכנסתי חקרתי, ראיתי, ומאזנוצר איזה מין עניין, סקרנות אבל שם זה נגמר
החיים המשיכו התגייסתי, תפסתי מעמד, הצטיינתי והמשכתי בחיי, הבטחון עלה המשכתי לפעול ולעבוד עם אנשים שנים, שםהתחלתי לצאת עם נשים, המשיכה הייתה מטורפת, הראש בכלל כבר לא היה במקום של פעם, לחשוב על גברים או משהו.
בשנה האחרונה עברתי מלא שינויים, התחלתי תואר, עברתי למרכז מהצפון, לבד, התחלתי עבודה חדשה , ותמיד היה לי חסר החום, האהבה, המגע, כזה אני, כן יצא לי להכיר פה ושם נשים, זה לא התקדם בגלל עניינים חיצוניים למשל דת וכו.
באותו זמן בתמימות ישבת עם חבר שהיה לו גריינדר וניסיתי להבין מה ההבדל בין זה לבין טינדר,(מציין שבלי קשר בחיים חלא חיפשתי סטוץ)
ההסבר שלו לא היה ברור, אז החלטתי להתקין גריינדר מתוך סקרנות.
כמו שאמרתי אני אדם של אהבה, של שיחות, נחשםפתי לדברים נוראיים שם שאפילו לא ציפיתי אליהם, אך היו גם כאלה שידעו חודשים לדבר איתי על החיים בלי קשר למין, זה מה שהשאיר אותי שם, בפרק זמן של כמה חודשים היו אנשים שכן סמכתי עליהם ואפילו נפגשתי איתם רק לקפה..
מפה לשם פגישת קפה אחת גרמה לכך, שמישהו ידע לתת לי את כל מה שהיה לי חסר ואני לא ארחיב כי זה ארוך, אבל מיחס, לדאגה, לפגישות, באמת הייתה שם אהבה.. אצלו ישר , אצלי לקח לפחות חודשיים שלושה אפילו להגיע איתו למצב רק של נשיקה.. ומשם אהבתי כמו שבחיים לא אהבתי.. ולא לא אהבתי מה שיש לו בין הרגליים, אהבתי את האופי אותו כאדם, הכל היה כל כך חזר ועוצמתי, וזה נמשך כחצי שנה, עד שיום אחד ידע להעלם מחיי... לא רוצה לתאר לכם את התקופה האחרונה שעברתי, שברון לב, מלא שאלות, בגלל שכבר לא הייתי אני, ולא זיהו אותי, אני תמיד עם שמחת החיים, המצחיק שבחבורה, המעודד.., אז הייתי צריך להחשף למשפחתי ולחברים הקרובים, החלטתי להיות אמיתי ולספר להם על מה שקרה.
כל הזמן כשהייתי עם הגבר חשבתי לעצמי , זה לא באמת מה שבא לי.. אני אוהב ונמשך לנשים גם, אני רואה את עצמי מקים משפחה וילדים, אבל הרגש שהיה לי איתו לא היה לי עם אף אחת אחרת.. אחרי שעבר בערך חודש ויש נתק.. ויש מישהי שממש מעוניית בי, והיא בחורהה מדהימה ומושכת אותי.. אז אני מרגיש קצת פצוע, פגוע.. כי אני מרגיש שהגבר ידע באיזה נקודות לגעת אצלי, איך לחדור לי ללב כי כל כך נחשפתי.. הוא גם היה מבוגר ממני בלא מעט שנים, ידע פסכולוגיה וכנראה השתמש בזה.. בדיעבד אני מבין שברגע שהוא הבין שלא ישיג ממני את כל מה שהוארוצה ברגע זה אז הוא סיים את זה.. הוא היה גם מאוד מיני.. רצתה לשמור איתי על קשר חברי בשביל זה.

מצד אחד יש לי הזדמנות למשהו חדש , בחורה מדהימה, בגיל שלי שמושכת אותי ויש תחומי עניין משותפים, מצש שני אני בא ממקום לא הכי נקי עכשיו, ולקחת זמן לעצמי ולהשים אותה על עצור זאת לא אופציה טובה ולא יודע מה לעשות
דבר נוסף שתמיד יש מחשבות על העבר, שאלות עם עצמי, מה באמת בא לי? מי אני? מצד אחד ממש נמשכתי לגבר שוב להיותו אדם ולא מה שיש מתחת לרגליים.
ומצד אחר מלא שאלות איך להמשיך להתנהל
אני מתוסכל ברמות איך להמשיך להתנהל, החילוק הזה בראש, בלב, יודע מה נכון לי בחיים, מה בא לי
מצד שנני קרה מה שהכי פחדתי ממנו בחיים, בגלל עברי.. איך ממשיך מכאן?