היי
אז אני וחבר שלי שנה ביחד
ואחרי 7 חודשים פגשתי את המשפחה שלו לראשונה.
הוא מגיע ממשפחה דתית, הוא בעצמו קצת יצא מהדת אבל המשפחה שומרת שבת עושים קידוש , תפילות וכו
בנוסף זו משפחה גדולה של 9 נפשות.
אני מגיעה מעולם אחר קצת, משפחה נורא קטנה , גם עדה שונה, אנחנו רק 2 אחים.
ידעתי שבהתחלה יהיה לי קצת הלם בסיטואציה הראשונית ושלא אדע בדיוק איך להתנהג, אבל בפגישה הראשונה הלכתי ממש לאיבוד
הם נורא חמים ומשפחתיים ויש בין כולם קשר נורא חזק, וכחברה של הבן שלהם לא קיבלתמ הרבה תשומת לב והתעניינות.. השבת הזו היתה קצרה כי נשארתי רק לשישי והם לא באמת הכירו אותי לא התערבבתי יותר מידי
בפעמים הבאות שעשיתי אצלו שבת חלק מהן לא הרגשתי טוב ואלו היו הפעמים שעשיתי שבת שלמה. יצא מצב שאני לא יכולה לשבת איתם הרבה, ולזרום עם השיחות ולהתחבר יותר מידי
אני בעיקר מדברת קצת עם כמה מהאחים שלו אבל לא כחלק מישיבה עם גל המשפחה.
אני לא מרגישה בנוח, לא רוצה שיהיה עליי רושם לא טוב ועוד יותר מעצבן שבגלל שלא הרגשתי טוב נוצר רושם של מתחמקת כזו או מעפנה וזה מוריד לי מהמוטיבציה
אני לא רוצה להתאמץ מידי וגם לא נעים לי לבוא כבר עוד פעם
איך נפטרים מההרגשה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות