זה סיפור ארוך ממש אז אני אנסה כמה שלקצר ובכול זאת שיהיה מובן.
אז מגיל קטן רציתי כלב ההורים לא הסכימו וליום הולדתי ה17 חברים שלי הפתיעו אותי והביאו את כלב חלומותיי, האסקי.
אז התחלתי לקרוא יותר ויותר על מה צריך לעשות עם גור האסקי והבנתי שזה עבודה רבה ומצריך הרבה זמן.
עכשיו בגלל שאני עדיין תלמידה.. ויש לי הרבה תוכניות בראש לעשות בשביל העתיד שלי אני יודעת שאני פשוט לא אוכל ללמד את הכלב איך להתנהג נכון למרות שכמה פקודות הוא כבר יודע ונורא חבל לי.
ממש קשה לי להתמודד ואני חושבת שפשוט חבל עליה ועדיף לה במשפחה אחרת אבל מצד שני מי אמר שהמשפחה האחרת תהיה טובה וגם חבל לי על ההשקעה של חברים וזה שאשכרה ההורים שלי הסכימו שיהיה לי כלב.. אמא שלי אומרת שלא אמורים להתייאש ככ מהר ושלמכור/למסור תהיה האופציה האחרונה ושמקסימום נוכל לטפל בהתנהגות שלה אחרי זה.. אבל אני חושבת שכול עוד היא גורה אז חשוב לטפל בהתנהגות.
אני ממש לא יודעת מה לעשות ..
עזרה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות