יוצאת עם הבן זוג שלי שנה.
אחרי שהיינו ידידים כחצי שנה.
בזמן האחרון אני ממש מרגישה כמו 2 אנשים - אחת שרוצה אותו מאוד ולא יכולה לדמיין את עצמי בלעדיו ואחת שלא סגורה עליו ב-ש-י-ט.
(תודה לאל לא מעורב בזה צד שלישי - גבר אחר).
אני לא סגורה עליו נטו עם עצמי.
ואני מפחדת לשתף אותו במחשבות האלה, כי בכל זאת, לא כיף לשמוע דברים כאלה וזה אולי אפילו יגרום לו להתרחק ממני או להיות בפחדים לנצח.
אני מרגישה שאם אני לא אשנה אותו להיות בדיוק כמו שאני רוצה - אני לא אהיה סגורה עליו בחיים. ואני מרגישה רע עם זה. כי אנחנו אמורים לקבל את השני AS IS.
(הוא לגמרי מקבל אותי כמו שאני, עם המגרעות ועם ההטבות, הוא מת עליי)
אני מרגישה שאני עושה לו עוול (מבלי שהוא בכלל יודע)
כל זה בתוך הראש שלי וזה סרטים שאני אוכלת עם עצמי בלבד (או עם חברות).
אני כאילו חיה בסרט אחד שלם של רגשות ומחשבות שאני מפחדת לשתף אותו בהם.
איך יודעים שהוא אחד?
ואיך משתלטים על הרצון לשנות אותו כל הזמן?
אני קצת מרגישה שאני עושה לו את מה שעשו לי כל החיים (ההורים) ואין לי מנוס מזה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025